יש בזה מחלוקת והמנהג שלא לברך והמברך לא הפסיד שכך דעת הרבה פוסקים (ראה או"ח מז יא ומשנ"ב שם), וכך אני משתדל לברך ג"כ.
לגבי הגדרת שינת קבע יש שהורו שהוא חצי שעה (עי' הליכות שלמה פ"ו ס"א, וע"ע לוח ארץ ישראל הושענא רבה בשם האדר"ת).
ומ"מ מי שנ'א'נ'ס בשינה אפי' שעה אינה שינת קבע (עי' משנ"ב סי' קעח סקמ"ז).
ויש אומרים ששינת קבע וארעי הכל לפי הענין (עי' חידושי בתרא על המשנ"ב שם ועוד מבעל החידושי בתרא בקובץ צוהר אוהל ברוך עמ' תנ), וע"ע משנ"ב סי' מד סק"ד, וסי' תרלט סקי"א.
מק"ט התשובה הוא: 4557 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4557
פוסטים קשורים לנושא:
האם הישן שינת ארעי בלילה מברך אלהי נשמה
האם הישן ביום אומר ק"ש או המפיל
האם אפשר לברך המפיל על שינת ארעי
מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה
מה הטעם שיש דברים שהכריע בהם המשנ"ב בספק ברכת התורה להקל (כגון בניעור כל הלילה בסי' מז סקכ"ח ובהסיח דעתו ביום בסקכ"ב) למרות שבריש סי' מז לא הכריע להקל בזה
מי שנרדם באמצע הלילה לשעה אחר חצות ורוצה להמשיך בלימודו האם צריך לברך עכשיו ברכת התורה
מה הגדר של בגדים חשובים שאין ללובשן בראש השנה ומה הדין בגדים חדשים או פראק
כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש
מי שלא בירך ברכת המזון ועבר זמן שיעור עיכול והפסיד את הברכה, האם הפסיד גם ברכת המוציא ואם צריך לברך המוציא שוב