בגמ' [סנהדרין עו ע"ב ויבמות סב ע"ב] מבואר שבת אחותו הוא טוב לישא ועי"ש ברש"י ותוס' ובמאירי ובמפרשים כמה עניינים בטעם הדברים, וכלל דברי המפרשים כל אחד בדרכו ובסגנונו הוא שבכך ישרה השלום במעונם משום שהם אוהבים את השני יותר ומבינים אחד את השני יותר.
וכן פסק הרמ"א למעשה באה"ע סי' ב ס"ו כמו שהוא בגמ' שמצוה לישא בת אחותו והביא שיש אומרים שגם בת אחיו מצוה לישא, ועי' גם ברמ"א שם סי' טו סכ"ה.
אבל ר"י החסיד בעל ספר חסידים ציוה [צוואת ריה"ח אות כב] שלא לעשות כן.
ובתשובה אחרת [לענין העסקת קרובי משפחה] ביארתי דיתכן שטעמו של בעל ספר חסידים הוא מחמת המתח והלחצים העלולים לעיתים להיגרם בעיסוק יתר בין קרובי משפחה בדורות המאוחרים שעצביהם חלושים יותר, ועי' שם עוד הרחבת דברים בזה, וממילא לפי טעם זה הכל לפי הענין.
והרבה אחרונים דנו איך ציוה ריה"ח דברים שהם נגד הגמ' והחת"ס פקפק בדברים המופיעים בצוואה שלא כדברי הגמ' (ועי' בספר צוואות רבינו יהודה החסיד ענייני שידוכין ונישואין שהביא הרבה מ"מ בזה), ובתשובה הנ"ל ציינתי דאפשר שעכשיו שהדורות חלושי בכה"ג ידע ריה"ח שעלולים לצאת מזה מכשולות עי' שם שציינתי עוד דוגמה לזה.
אבל לפי הדעות שנקטו שיש להזהר בצוואת ריה"ח משום סכנה א"כ אין חילוק בזה ואין להקל לדעות אלו, אלא כשיש סניפים נוספים יש שהקילו בזה, ועי' בפת"ש אה"ע סי' ב שם ובספר הנ"ל וכן בספר יבשו מפיהו להגריש"א על ענייני נישואין.
יש לציין שאנשי רפואה אומרים שבנישואין של קרובי משפחה עלולים להיות גם בעיות גנטיות ויש לבדוק הדברים מול מומחים דמצינו שחוששים לרופא עכ"פ לחומרא במקום פיקו"נ בהל' שבת ויו"כ.
מק"ט התשובה הוא: 121476 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121476