אב שמינה מוהל למול את בנו האם מותר לאכול קודם המילה וכן בחנוכה אשה או בחור בן ספרד שאינם מדליקים נרות בעצמם האם מותר להם לאכול

עוד תוכן קשור:

1. בן ספרד הנוהג כדעת המחבר האם מותר לו לאכול בשבת תבשיל שחימם בן אשכנז באופן שהיה מותר רק לדעת הרמ”א התבשיל מותר גם לנוהג כדעת המחבר. מקורות: אמנם המחבר החמיר לכתחילה לחשוש למחמירים, ואמנם חימום הוא סיבה לאסור התבשיל [עי’ רנז א וע”ע רנג א] אולם הכלל הוא שלענין מעשה שבת נוקטים להקל [עי’ סי’ שיח], ומכיון שיש כאן מחלוקת ראשונים המחבר מודה שלענין מעשה שבת מקילים, והרחבתי בזה עוד בעם סגולה חלק א’ סי’ […]...
2. מי שקיבל על עצמו לומר פרקי תהלים י”ג ימים לזכות בחור פלוני שימצא זיווג הגון ובינתיים כבר התחתן אותו בחור מה דין זה שקיבל על עצמו אם בשעה שקיבל על עצמו את הקבלה הבחור עדיין לא נושע בישועתו, המקבל את הקבלה צריך לקיים את קבלתו (ראה או”ח תקסט א ב), ולענין אם יכול להשלים את הימים כעת למרות שבינתיים התעכב, התשובה שכן שיכול להשלים הימים ביום שהוא נמצא כרגע, מאחר ולא הזכיר בשעת קבלתו באלו ימים יעשה כן, אלא אמר י”ג […]...
3. בחורים קטפו אתרוגים ואת האתרוגים הטובים מעמידים למכירה לד’ מינים והאתרוגים שאינם טובים נמכרים לקישוטי סוכה, האם מותר למכור את האתרוגים הגרועים כשהם טבל ולכתוב עליהם טבל מאחר שאינם עומדים לא למצוה ולא לאכילה אסור דאין מוכרים טבל אלא לצורך (משנה מעשרות פ”ה ויו”ד סי’ שלא סעי’ קיז), ואפי’ אם מודיעו שהוא טבל אסור (כן מוכח במשנה שם ובשו”ע דכל האופנים הנידונים שם לאיסור ולהיתר מיירי באופנים שמודיעו וממילא בסתם מודיעו ודאי אסור וכ”כ להדיא החזו”א סי’ ו סק”י)....
4. האם דברי הרמ”א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ”א וסוברים שבאב התובע את בנו ג”כ הולכים לב”ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
5. חנות שמבשלים דגים במכשיר עם גבינה האם מותר לבן ספרד הנוהג כדעת השו”ע לאכול שם יש חנות שעומדת תחת כשרות מהודרת שמכינים ללקוחות מאכל עם דגים וגבינה בו זמנית ובזה אחר זה, כך שנוצר מצב שהמכשיר מלא בשיירי גבינה שאסורה באכילה לדעת השו”ע הסובר שאסור לאכול דגים בגבינה משום סכנתא, ונשאלת השאלה על מה סמכו ההכשר לתת הכשר לזה לנוהגים עפ”ד השו”ע. והנה לגבי תערובת בעין של דגים בבשר לדידן […]...
6. האם מותר לזרוק אריזה שכתוב עליה המילה שבת מותר....
7. האם ברכה אחרונה של פירות שאינם משבעת המינים נפטרת אם בירך על המחיה מחמת שאמר לאכול מפריה יעוי’ במשנ”ב  ריש סי’ רז דבדיעבד אם בירך על העץ ועל פרי העץ על פירות אלו שאינם מז’ המינים יצא, ומבואר יותר מזה בשו”ע רח יג דאפי’ לכתחילה אם אכל ענבים ותפוחים מברך ברכה אחרונה על הענבים ופוטר בזה גם את התפוחים, אבל בברכת מעין ג’ של יין אינו פוטר ברכה האחרונה שצריך לברך על […]...
8. בדברי הירושלמי סוף קידושין שעתיד אדם להתבע על כל מה שראו עיניו ולא אכל האם צריך להשתדל ולטרוח בזה לאכול מכל מיני הפירות ומה הדין במיני מאכל שאינם פירות לפי פשוטו דברי הירושלמי נאמרו כהנהגה כללית באורח החיים שהדברים בעוה”ז נבראו בשביל ליהנות בהם בני אדם ולהכיר בהם חסדי וטובות ה’ ולא בשביל להסתגף ולהמנע מהם, ובאמת יש פלוגתת תנאים ואמוראים בזה גם בבבלי כגון בתענית יב ובנזיר ז ועוד, והירושלמי סובר שאין על האדם להסתגף אלא ליהנות ולהכיר טובה, ומי שאינו רוצה ליהנות […]...
9. מי שהלך להתפנות בסעודה וחזר להמשיך לאכול או לברך ברכת המזון, האם מחויב ליטול ידיו ב”פ, או שדי לו בנטילה אחת ועולה לו לנטילה של בית הכסא ולנטילה של המשך הסעודה וכן בנטילה אחת שתעלה לו לנטילה של בית הכסא ושל מים אחרונים במקרה שנוטל ידים שוב באמצע הסעודה להמשיך בסעודה, להמשנ”ב יכול ליטול פעם אחת לשתיהם והחזו”א לכאורה חולק, ובמקרה שנוטל בסוף הסעודה בשביל מים אחרונים יש בזה מחלוקת אחרונים ולמעשה אפשר להקל בזה, ויטול בעמידה ויברך אשר יצר ויתיישב ויברך ברכת המזון. מקורות: ראשית כל לענין נטילה באמצע סעודה כדי להמשיך בסעודה, להמשנ”ב אין חיוב של […]...
10. אשה שיש לה נר אחד ומחוייבת להדליק נר נוסף לשבת משום שפשעה ולא הדליקה בשבוע לפני כן, האם נר זה קודם לנר של הידור של חנוכה ועוד בזה שאלה {מה שקודם פת לנר שבת כמ”ש בשו”ע סי’ רס”ג ס”ב, וכתב המ”ב סק”ט בשאר מאכלים נר קודם ודוקא נר א’, יש לדון אם גם נרות שחייבת בפשיעה, כמו”כ הא דנר שבת קודם לנ”ח כמ”ש בש”ע ס”ג, ודוקא נר א’ דשבת קודם כמ”ש במ”ב ס”ק י”ד, ואף שאר נרות דמהדרין דחנוכה קודמין כמש”ש, יש לדון […]...