לא.
מקורות:
הרמ”א בהל’ חוה”מ באו”ח סי’ תקמז ס”ו הביא דיש שנהגו בחוה”מ לקרוע רק על אביו ואמו, ולפי היוצא מדברי האחרונים (ראה מחזיק ברכה שם סק”ג, ועי’ בכה”ח ובמשנה אחרונה שם) משמע שכך המנהג הנפוץ כיום בין אשכנזים ובין ספרדים לקרוע רק על אביו ואמו, ולפ”ז לכאורה כ”ש דקריעה על בהמ”ק לא יקרע בחוה”מ כיון דקיל יותר מקריעה על קרובים ודון מינה ומינה, וצל”ע למעשה.
ועכשיו מצאתי שכך הסיקו גם במנחת שלמה ח”א סי’ עג וחוט שני נושאים שונים עמ’ שעו שלא לקרוע בחוה”מ.
מק"ט התשובה הוא: 126504 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126504
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- הקורע בגדו כשרואה הכותל המערבי, היכן קורע בבגדו, כמה צריך לקרוע והאם מותר להשתמש או לתפור את הבגד אחר כך לגבי השאלה היכן קורע הקריעה היא כנגד הלב ובצד שמאל ולדעת המשנ”ב יגלה את לבו (שו”ע או”ח תקסא ס”ד ומשנ”ב שם סקי”ג). גם לדעת המשנ”ב לגבי אשה יש לסובב הבגד העליון לפני קריעת הבגד הפנימי (כמ”ש בהל’ אבלות ביו”ד סי’ שמ סי”א), וראוי לאשה ללבוש בגד מיוחד בעל בגדה הרגיל ולקרוע אותו (הגרח”ק קרא עלי […]...
- האם יכול לקרוע חולצה פנימית בכותל המערבי ומה צריך לומר בזמנינו בזמן הקריעה בכותל המערבי ועוד פרטי דינים בזה א. מה ששאלת אם אפשר לקרוע בחולצה פנימית שתחת לחולצתו, אי אפשר מכיון שהמנהג הוא שהקריעה היא בבגד העליון (וכ”ש להמחמירים שצריך לקרוע גם את הבגד הפנימי), אבל יכול להסיר את החולצה העליונה לפני שמגיע לשם ואז לקרוע את הבגד התחתון (ראה תשובות והנהגות ח”א עמ’ שלא), אבל אם כבר ראה את הכותל המערבי כשלבוש […]...
- המתפלל ברחבת הכותל המערבי האם די שמכוון להתפלל מול הכותל או שצריך להטות אל צדו שיהיה כנגד קודש הקדשים יותר טוב לכוון כנגד בית קדשי הקדשים, וכך מבואר בדברי רבינו יונה שצריך לעשות כן, אך אפשר שיש ליישב מעיקר הדין גם מנהג העולם שלא הקפידו בזה (כמו שיתבאר אם נימא דהביה”ל למד מסתימת דברי המחבר שלא סבר כן ויש טעם גם בסברא זו כמו שיתבאר). מקורות: הנה בגמ’ ברכות ל ע”א ושו”ע ריש סי’ […]...
- הבא אל הכותל המערבי האם יש ענין להכנס מצד אחד ולצאת בצד אחר יש מצוה בזה גם בכותל, אם כי אינו ברור שבמבנה הכותל כיום אפשר לקיים דין זה, ולענין אם יוצא בצד אחר של אותו השער אם יש ריחוק ניכר בין מקום הכניסה למקום היציאה יש לומר דיש בזה ענין על אף שעיקר הנין לא נאמר באופן זה, וריחוק זה סגי בח’ טפחים מקום השער הראשון ואחר […]...
- האם מותר לעשות טסט לרכב בחול המועד שלא לצורך המועד מבלי להיכנס לנידון האם עצם העיסוק בדבר שאינו לצורך המועד הוא מותר או לא, ומבלי להיכנס לנידון האם עצם שימוש והפעלת הרכב שלא לצורך המועד הוא איסור או לא (ויש בזה גם נידונים בדעות החזו”א והגרשז”א והוראה מהגרשז”א, ומאידך הגרמ”פ בפסקיו בחוה”מ באנגלית סוף סי’ ה סעי’ ו התיר אפי’ שימוש ברכב רק לצורך המועד […]...
- האם צריך להפסיק את שירותי הפרסום הדיגיטלי בחול המועד קיימים בשוק בשירותי פרסום מודעות בכלים דיגיטלים, אשר דרך מודעות הללו מתוודעים לקוחות לשירותים מוצעים. ויש לדון האם מותר להשתמש בשירותי פרסום אלו בחול המועד, כאשר הכונה היא רק שלא להחמיץ לקוחות פוטנציאליים המתוודעים למוכר בחול המועד, אך בפועל לבצע את המכר רק לאחר המועד. ובמודעות הללו אין כתיבה בחוה”מ ולא הדפסה, וכן אין צריך […]...
- הרואה את ביתו של אברך שנשרף ונאכל כליל האם צריך לברך עליו יברך בלא שם ומלכות. מקורות: הנה לכאורה היה צריך לברך עליו ברוך דיין האמת, כדאי’ בגמ’ פ”ט דברכות נח ע”ב ובשו”ע או”ח סי’ רכד הרואה בתי ישראל בחורבנן מברך ברוך דיין האמת. אבל למעשה הרהרתי דלכאורה יש כאן ג’ טעמים שלא יוכל לברך. הא’ שהרי הברכה היא ברכת דיין האמת, ובעיקרון ברכה זו היא ברכה […]...
- האם מותר לקוסמטיקאית לעשות לבת שלה טיפול פנים וניקוי פנים בחול המועד יעוי’ בשו”ע בסי’ תקמו סעי’ ה עושה אשה כל תכשיטיה במועד, וכתב שם בביה”ל בשם הריטב”א שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפיכך עושה כדרכה בלא שינוי ובטירחא רבה עכ”ל. ולפי זה לכאורה גם מעשה אומן יהיה מותר, ועכ”פ מדברי המ”ב הנ”ל לכאורה לא גרע מאוכל נפש. ובאוכל נפש מותר אפי’ מעשה אומן כמ”ש […]...
- האם מותר לאשה למלאות תשבצים ותשחצים בחול המועד אין ראיה להתיר הדבר אבל א”צ למחות ביד המקילה בזה. מקורות: הנה בפוסקים (סי’ תקמה) נזכר שמותר לכתוב אגרת שלומים לצורך המועד וכתב הרמ”א שיש מחמירים ונהגו לכתוב בשינוי, וטעם המחמירים מבואר במשנ”ב שם סקל”ב ואילך דכל כתיבה חשיב מעשה אומן, אבל אחר שמשנים מותר (כך יוצא ע”פ גירסת המשנ”ב ברמ”א), ותמצית דבריו דמעיקר הדין […]...