יעוי' בשו"ע סי' תקנד סוף ס"א שכ' דגם כשלומד את הנבואות הרעות מ"מ כשמגיע לפסוקי נחמה צריך לדלגם, ומשמע מזה שאינו מותר מחמת שיודע על ידי זה מה הפסדנו, דהרי השו"ע מיירי באדם שבא במיוחד ללמוד ענייני הפורענות וחורבן בהמ"ק ובודאי שכשמגיע לענייני הנחמה מצטער על מה שעדיין לא באנו לזה, ואעפ"כ אינו מותר על ידי זה ללמוד פסוקי הנחמה.
ומיהו יש מקום לחלק בין פסוקי נחמה על העתיד שצריך לדלגם מכיון שאינם צער אלא תקוה לבין פסוקים המדברים ממה שהיה בעבר דבזה יש צער על מה שהיה ונחרב.
ומ"מ מסתימת הפוסקים לא נראה שהתירו דבר זה, דהרי הזכירו כמה עניינים שמותר ללמוד ולא הזכירו כלל מס' מידות וענייני בנין בהמ"ק כמו הל' בית הבחירה להרמב"ם, ועוד דא"כ אין לדבר סוף דא"כ רוב סדר קדשים ורוב מס' יומא ופסחים יהיה מותר ללמוד באופן שעי"ז מצטער ואולי גם עוד כמה דינים כמו דיני יובל ודיני עבד עברי וסדר טהרות וכיו"ב על הכול יטעון שמצטער על מה שאין יכולין עכשיו לקיים כל מצוות אלו, ולכן לא נראה שיש היתר בלימוד מס' מידות בתשעה באב.
וכמו"כ גם אם יש רגשי צער על מה שהפסדנו אבל יש בזה הרי גם רגשי תקוה שנזכה לזה, וכמו שכתוב במדרש שהוא משל לאשת המלך שהלך בעלה למקום רחוק שבכל זמן שקוראה כתובתה מיד מתנחמת, כך ישראל כשקורין בגלות הבטחות והתהלכתי בתוככם וכו' מיד מתנחמין ומלאין תקוה ומחזיקין כח בגלות כמ"ש בפסיקתא דר"כ, הלכך בודאי שיש תקוה בלב ומשמחי לב בלימוד מס' מידות וכיו"ב.
ויש להוסיף דבשו"ע סי' תקנד ס"ג דמה שהותר פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן היינו רק מחמת שהוא סדר היום, וביותר מבואר במשנ"ב שם דלא כל פרסת הקרבנות מותר בת"ב, ולא הזכירו כלל מהיתר שמצטער על מה שאבד וכעי"ז מבואר בדרכי משה (סי' תקנט סק"ז) לענין פיטום הקטורת (הובא ברמ"א סי' תקנט ס"ד), וציין לדין זה במשנ"ב הנ"ל.
וכן העירו עוד הגרשז"א והגרח"ק [קרא עלי מועד פ"ח הערה ו] דמי שאינו רגיל בכל יום בדברים שנזכרו בשו"ע שם אין לו היתר לאומרם, ועכ"פ מכ"ז מבואר דאין היתר לעסוק בדיני בהמ"ק בת"ב.
ויש להזכיר בזה עוד מש"כ הערוך השלחן יור"ד סי' שפב ס"ד אבל לצד שהשמחה מצד קיום המצוה היאך התירו לעסוק בדברים הרעים הא גם בדברים הרעים מקיים מצוה דתלמוד תורה בדיוק כמו שמקיים בשאר דברים, וי"ל בשיטה זו דדברים הרעים הם קיום מצות היום למצות האפילות ולא למצות תלמוד תורה כמו שהובא בבית יוסף תקנ"ד בשם הכל בו קורא הוא בקינות ובאיכה ובדברים הרעים שבירמיה ובמדרש איכה רבתי כדי להזכיר חורבן ביהמ"ק עכ"ל, ולדבריו מבואר דההיתר הוא רק מצד שהוא מחיובי היום להזכיר החורבן ומה שאינו מכלל זה לא הותר, ודוחק לומר דגם לימוד בהמ"ק מזכיר בזה את חורבנו, דהענין הוא להזכיר את החורבן עצמו, דרק זה מתיר את איסור הלימוד של דברים אלו.
מק"ט התשובה הוא: 121163 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121163