האם מותר להוריד מים בבהכ"ס בשבת כשהמים מגיעים למקום שאין עירוב

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר לתת לתינוק לצאת בשבת עם מוצץ במקום שאין בו עירוב ‏אין להתיר אפילו במקום שאינו רשות הרבים מן התורה, ואף אם הקטן עושה מעצמו, עכ”פ אם שהגיע לחינוך, קשה למעשה להקל בזה. מקורות: מצינו בכמה דברים שהתירו לצאת אפי’ אינו מלבוש, אבל רק בדברים שיש בהם טעם ברור כגון תכשיט או בדבר הקשור בבגד [בצירוף שהוא לאצולי צערא, ולכן כאן גם אם יהיה קשור בבגד […]...
2. מלבוש ניילון שנמכר בחנויות שמכסה כל גופו ובנפרד מכסה גם את כובעו במבנה מותאם לכובע האם מותר לצאת בו בשבת במקום שאין עירוב הנה מבואר בשו”ע ורמ”א סי’ שא סי”ד ובמשנ”ב שם סקנ”ב שאם יוצא בבגד דרך מלבוש מותר לצאת בו אפי’ להציל משום טינוף בגדיו או מפני הגשמים, אבל אם אינו דרך מלבוש לא. ובניד”ד שהבגד אין לו שום שימוש לא לתכשיט ולא לנוי ולא לחימום ולא לכבוד ולא לצניעות אלא רק להגן בלבד אין שום ראיה […]...
3. יצא כעת מאוורר חדש שיש לו פס מתכת מלמעלה שנטען אוטומטית מקרני השמש והשאלה אם בשבת מותר להשתמש בזה אם היה נטען כבר לפני שבת, ואם מותר להזיזו בשבת ממקום למקום מקופי’ נראה דלא שייך בשום אופן להתיר דבר כזה בשבת, מאחר והחזו”א סובר שחשמל הוא איסור גם מצד בונה, ויש כאן פלוגתא בדאורייתא והחזו”א מחמיר ורב גובריה, וגם לענין איסור טלטול לא נראה לחלק דחכמים תקנו דומי’ דשל תורה, וכ”ש דהוא מלאכתו לאיסור דבפועל אין היתר שימוש בזה, ובמאמר המוסגר יש לציין דאיסור דרבנן בשבת […]...
4. האם מותר לקחת עמו ספרים מביתו לבהמ”ד ביו”ט ללמוד בהם ולהחזירם משם לביתו במקום שאין עירוב מותר כיון שהוא צורך יו”ט וצורך מצוה, ואם מתיירא שיגנבום מבהמ”ד התירו סופם משום תחילתן להחזירן לביתו. וההיתר הברור בזה להחזירן לביתו לאחר השימוש הוא רק בג’ תנאים, הא’) שהוא צורך מצוה (כגון ספרי תלמוד תורה) או צורך שמחת יו”ט, והב’) שבאמת מתיירא מפני גניבה בבהמ”ד ולכן מחזיר ולא רק מחמת נוחות וכיו”ב, והג’) שמדובר […]...
5. האם ניתן לברך את ברכת כהנים עם נעלי גומי ובד לאדם מוגבל שקשה לו להוריד את נעליו ועם מגבלת יציבות בכפות הרגלים? בפוסקים כתבו להתיר בכמה תנאים, א’ שמדובר בנעליים שאין בהם רצועות קשירה, עכ”פ באזור בסיס הרגל, תנאי ב’ שמדובר בחיפוי בד שאין רגילות בהם ברחובות בלי נעל חיצונית, שכן נעלי חוץ אינם כבוד הציבור, תנאי ג’ שיש צורך גדול לכך כגון חולי, וכמו במקרה שלך, וכן י”א שאפילו בנעליים גבוהים ללא רצועות למטה צריך שלא […]...
6. שעון יד מזהב האם נחשב כתכשיט כדי לצאת עמו במקום שאין עירוב הנה במשנ”ב סי’ שא סקמ”ה דן לגבי שעון צוואר שהוא חלק משרשרת העשויה לתכשיט, ונקט שאפי’ שהוא דרך מלבוש מ”מ השעון יש לו חשיבות בפני עצמו ואינו בטל לתכשיט, ודבריו מיוסדין כנראה על מה שמצינו דציצית חשיבי ולא בטלי לבגד, אבל בשעון יד יש שנקטו שכבר נחשב בטל יותר משעון צוואר אפי’ באופן שאינו עשוי […]...
7. האם הבאת פנס בשבת למקום חשוך כדי להשתמש בו נקרא טלטול לצורך גופו המותר אין לטלטל פנס בידו לצורך גופו ומקומו, אלא רק באופנים המותרים בטלטול (ניעור, ורגל) בכל אופן לפי התנאים והשיטות המתירות טלטול מוקצה באופן כזה. מקורות: לכאורה היה מותר, כיון שהוא צורך גופו ומקומו, ועל אף שמבואר בסי’ רעז הזכירו לגבי נר שאם יש שם שמן א”א שלא לקרב או לרחק, שלא יטלטל את הנר אפי’ […]...
8. מי ששכר רשות כניסה למקום עם כרטיס חופשי חודשי האם מותר לו להעביר את הכרטיס לאדם אחר מכיון שהכרטיס אינו ניתן להעברה כמפורט בדרך כלל בתנאי הכרטיס לכן אסור. (וגם במקום שאינו מפורט הוא בוודאות אינו ניתן להעברה מכיון שכל ענין החופשי חודשי שנותן כניסות מוזלות מכיון שבד”כ אדם בודד אינו נכנס יותר מכמות מסויימת של פעמים למקום שאת זה החברה יכולה לספוג, משא”כ אם עובר בין אנשים החברה אינה מסכימה לספוג […]...
9. סיר רותח המונח בשבת על גבי פלטה והוא מבושל כל צרכו (או מים שרתחו כל צרכן לפני שבת) האם מותר לקרבו אל מקור החום אם הכלי לא בשל כל צרכו אסור לקרבו אל מקור החום (ארחות שבת פ”א סי”ג ע”פ שו”ע סי’ רנד ס”ד, ועי”ש במשנ”ב סקכ”ג, ועי’ עוד סי’ שיח סקצ”א וסי’ רעג סקנ”ט דמבואר ע”פ הדברים שם שקירוב אל האש שייך בזה בישול בדבר השייך בו בישול, ועי’ ריטב”א שבועות יז ע”ב דאפשר שהוא דאורייתא, ועי’ בה”ל […]...
10. דירה בבנין שמשמשת למקום תפילה קבוע האם קדושה בקדושת בית הכנסת למרות שנבנתה הדירה לצורך דירת מגורים, אך מכיון שאחר כך הוקדשה הדירה למטרת בית כנסת, וגם משמשת בפועל לבית כנסת לכן הדירה קדושה בקדושת בית כנסת. מקורות: או”ח קנג ח. ואמנם יש לציין דמצינו חילוק לדינא לגבי בהכנ”ס כזה אם מתחילה לא נבנה לשם בהכנ”ס ואפי’ נבנה לשם בהכנ”ס אבל נבנה יחד עמו הקומות למעלה […]...