בענין שאלתך על מש"כ בישעיה [יט ב] וסכסכתי מצרים במצרים אם שייך ואפשר להצביע בזה גם על המאורעות הנוגעות בזמנינו האידנא בארץ מצרים של עכשיו.
תשובה הנה ודאי שעיקר הפסוק ע"פ פשט מיירי במצרים שבימי נביאים שבהם הרבה מנבואות הנביאים ישעיה וירמיה ויחזקאל מדברים, וכמ"ש רש"י בדברי הימים ע"פ פיוט הקליר דפסוק וסכסכתי מצרים במצרים מיירי על מצרים שבימי יאשיהו המלך (וכן פרש"י את הפסוק בדברי הימים הנ"ל גופא ע"פ פיוט הקליר דלפי פירושו על הפסוק בדה"י שם יוצא שהפסוק בישעיה שם וסכסכתי מצרים במצרים קאי על מצרים שבימי יאשיהו המלך).
אבל מצינו בהרבה מאוד מקראות של נבואות מצרים דחז"ל דרשו על מצרים שבימי משה גם קראי דמיירי לפי פשט במצרים שבימי נביאים, כמו שדרשו על פרעה שהיה בימי משה קרא דתנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, וכן דרשו על חכמי פרעה קרא דכתיב איך תאמרו בן חכמים אני בן מלכי קדם.
ובביאורי על המדרש הגדול דשמות (עדיין בכת"י דלעת עתה רק בראשית נדפס) נחתתי לזה בכמה מקומות דע"פ דרש עניינים אלו נוגעים למצרים גם שאינם מאותו הדור שבו נאמרה הנבואה, וצ"ל דהרבה מהקללות על מצרים נוגעים לשעבר ולעתיד דנבואה שהוצרכה לדורות נכתבה כמ"ש במגילה יד ע"א.
ולכן גם פסוק זה שם וסכסכתי מצרים במצרים יוכל להיות נוגע בהרבה דורות בעצם טבען ומהותן של מצרים אחר שנאמרה עליהם קללה זו, וכן מצינו שגם במלחמת ששת הימים הזכירו פסוק זה וכן לפני אולי יותר מט"ו שנה זוכרני שהיתה אז במצרים סכסוך וג"כ הזכירו פסוק זה, ועכשיו אני מבין מדבריך ששוב נתקיימה בהם קללה זו.
ובגוף ענין זה נכנסים אנו לנידון נוסף האם מצרים שלנו הם אומת מצרים דבקרא, ויש צדדים שמצרים כן, למרות שבאומות אחרות לא, ועי' מתני' בסוף ידיים ובתוס' יבמות עו ע"ב.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
א"ה ריחמ"א ס"ט: ליקטתי מעט מספרי הרמ"ד ואלי זיע"א על ענין "וסכסכתי מצרים במצרים", וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
וסכסכתי מצרים במצרים
כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר תשועת עולמים על ישעיה (פרק יט), וז"ל: וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה. כי זהו דרכן של הנבראים: כשיש להם ריבוי השפע אז הם אוהבים זה לזה ואין עין בריה צרה בחברתה, אבל בעת המיעוט והסיתום אז הם נהפכים לאויבים זה לזה וקמים זה כנגד זה. והרי כשהגיע הצרה הזאת גם כן אל הקליפה בעת מפלתה, וז"ס: וסכסכתי מצרים במצרים וגו'. אלא שעדיין יש לדקדק בפסוק הזה בענין אמרו: ממלכה בממלכה, והלא מצרים אינה כי אם ממלכה אחת לבדה, והסכסוך והמלחמה הם של מצרים במצרים ואם כן מה שייך לומר ממלכה בממלכה. והתירוץ של זאת הקושיא הוא תלוי במה שכתבנו, שהדין של הקדושה היה מתעורר כנגד הקליפה בין בחצוניות בין בפנימיות שלה, והוא שהיה מביא את הקליפה עצמה להלחם הפנימיות שלה עם החצוניות שלה, וז"ס: עיר בעיר ממלכה בממלכה. כלומר, הפנימיות של עיר עם חיצוניותו, והפנימיות של ממלכה כנגד החצוניות שלה. והטעם לזה הוא, לפי שפנימיות הקליפה הוא קרוב אל הקדושה ונוח לימתק ולהתקן על ידי הדריכה והכתישה, וכאשר נמתק ונתקן כל צרכו בסוד: ולבב מצרים ימס בקרבו, אז הוא נלחם ונהפך לאויב אל החצוניות שלו ממש.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר הישועה פירוש על מגלת אסתר פרק י' פסוק א', וז"ל: זוהי גדולותו של הקב"ה שהורג את הקליפה בחרבה, כענין: וסכסכתי מצרים במצרים.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר הליקוטים חלק ב', ביאורי מאמרי חז"ל וזהר (עמ' תשמ"ו), וז"ל: סוד, וסכסכתי מצרים במצרים, שהקליפות מתגרות זו עם זו באבדן של שתיהן.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר עת לחננה חלק ב' (עמ' 638), וז"ל: סוד וסכסכתי מצרים במצרים, שמשמע מלחמת קליפה בקליפה.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר עת לחננה חלק ג' (עמ' 619), וז"ל: איש לשון בל יכון בארץ וכו'&8230; "איש לשון" דא ס"מ חייבא שחרף וגדף מערכות אלקים חיים, והקב"ה נפרע ממנו על ידי שר אחר מן השרים החצונים שדוחפו ומורידו מגדולתו, בסוד: וסכסכתי מצרים במצרים.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספר עת לחננה (עמ' 649) וז"ל: לפי שדרגין מסאבין הם הרשעים שהכינוס הוא רע להם ורע לעולם, וכו' ולכן הטוב שלה, הוא שלא יתיחד הפנימיות עם החיצוניות, וכו' בסוד אמרם ז"ל: פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם. והנה לפי זה העונש שלהם הוא ליחדם, בסוד וסכסכתי מצרים במצרים, כדי שיתרבה הרע שלהם ויכלו מאליהם מפני רעתם, כענין שנאמר: יגמור נא רע רשעים.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספרו תשועת עולמים על ספר ישעיה (פרק כא) וז"ל: תכלית מפלת הקליפה, כשמתעוררים כל דרגין דילה להלחם זה בזה, כענין שנאמר: וסכסכתי מצרים במצרים.
עוד כתב הרמ"ד ואלי זיע"א בספרו תשועת עולמים על ישעיה (פרק מה), וז"ל: וסכסכתי מצרים במצרים - שהקליפות יתנגשו יחדו וישחיתו זו את זו.
כתב באוצרות רמח"ל פרשת בא, וז"ל: וזה סוד: "וסכסכתי מצרים במצרים" שהס"א עצמו יאכל את שלה בעל כרחה. עכ"ל.
ויהי רצון שבזכות כל הנ"ל יהיו סכסוכים גדולים בין אומות העולם, והכבשה בין שבעים זאבים, תשב מן הצד ותראה את תשועת עולמים של הקב"ה אכי"ר.