לכאורה יש ללמוד ממשמעותא דקרא דבעי’ ב’ מנות נפרדות, דמנה משמע חלק כדכתיב והיה לך למנה, וכדכתיב ה’ מנת חלקי וגו’, וכאן אין הביצה שעליו ראוי להיות מנה נפרדת.
ובאמת יש באחרונים דעות דבעי’ כל מנה בכלי בפני עצמו (עי’ בא”ח תצוה טז ותורה לשמה סי’ קפט), אבל עכ”פ נקבל דבכה”ג של דג וביצה שעליו לא חשיב מנה נפרדת.
וכן מצאתי בשם העה”ש סי’ תרצה סי”ז דדג וביצה שעליו לא חשיב ב’ מנות ובעי’ חתיכה וראויה להתכבד בה.
מק"ט התשובה הוא: 125431 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125431
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.