מבלי להיכנס כאן לנידון האם מותר להדפיס תמונת אדם וכבר האריכו בזה הרבה, אבל מצד נושא זה לגופו אמנם אין איסור, מ"מ בודאי שיש בזה ענין שלא לנהוג בזיון בתמונות של ת"ח באופן קבוע ומתמשך, יעוי' שו"ת ציץ אליעזר חט"ז ...קרא עוד
מבלי להיכנס כאן לנידון האם מותר להדפיס תמונת אדם וכבר האריכו בזה הרבה, אבל מצד נושא זה לגופו אמנם אין איסור, מ"מ בודאי שיש בזה ענין שלא לנהוג בזיון בתמונות של ת"ח באופן קבוע ומתמשך, יעוי' שו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' כז, ובתליית דבר באופן כזה בחדר של זוג וכו', אינו דרך כבוד כמבואר בשו"ע בהל' מזוזה לגבי מזוזה, ואף שאי אפשר לומר שיש איסור בדבר לגבי תמונות צדיקים מאחר שאין שום קדושה בתמונות אלו וכנ"ל, מ"מ לעודד דבר כזה בודאי שאין טעם.
ומ"מ במקרה המדובר שם בצי"א מדובר באופן שיש יותר ביזיון מהאופן המדובר כאן, דכאן שמעתי טענה שאין צריך להחמיר בתמונת צדיק שלא להכניסו למקום שהוא עצמו הי' מותר להיכנס שם, אבל אעפ"כ נראה דיש ענין שלא לזלזל בתמונות אלו מעין כתבי הקודש, וכדאמרי' (מכות כב ע"ב) אמר רבא כמה טפשאי הני אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי רבנן, וכעי"ז בקידושין לג ע"ב איכא למ"ד כלום תורה עומדת בפני לומדיה עי"ש, אף שהיא שיטה שלא נפסקה מ"מ עיקר הדבר מוסכם שיש לכבד הת"ח, וה"ה כשאינו לפנינו יש ענין לכבד שמו וכדאמרי' בסנהדרין ק ע"א שהקורא לרבו בשמו נענש, ותמונת הת"ח היא מזכירה ומסמלת את הת"ח ג"כ מעין שמו.
מלבד זאת יש ענין שלא יהיו אחרים למראה עיניה בחיבור, וכמ"ש בהמפרשים בגמ' נדרים כ' לענין ר"א שעשה בחצות שלא ישמע קול אשה, וה"ה האשה עליה שלא תהרהר באחר בזמן החיבור, ואע"פ שיש קצת שכתבו דצדיקים שאני ואכמ"ל, אבל דבריהם תמוהים.