האם מותר להניח בשבת תבשיל יבש צונן על גבי תבנית ריקה הפוכה העומדת להפסיק בין האש לבין התבשיל

עוד תוכן קשור:

1. מי שהסיר בשבת מעל גבי הכירה בטעות סיר שלא התכוון להסיר אותו (שהסיר בלילה תבשיל סעודת היום במקום התבשיל של סעודת הלילה) והניח אותו ע"ג השיש ולכשהבין את הטעות רוצה להחזיר האם מותר נראה דבאופן זה יש להתיר בשעת הדחק. מקורות: יעוי’ בביאור הלכה סי’ רסג ס”ב שהביא בשם הרע”א הנידון לגבי אדם שהסיר תבשיל של חבירו שלא ברצון חבירו ועודה בידו, האם חשיב על דעת להחזיר או לא, ונקט שם בשם הרע”א להחמיר בזה באופן שהניחו ע”ג קרקע, ובאופן שרק הסירו הרע”א שם בעין הגליון הסתפק בזה […]...
2. כלי צונן שהיה בו בשר צונן ולאחר מכן נגע בכלי זה גבינה או בחלב צוננים מה דין המאכל השני המאכל השני, דהיינו הגבינה או החלב חייב בהדחה, ולכן לכתחילה אסור להניחו שם שמא לבסוף יאכלנו בלא הדחה, ודבר שדרכו בהדחה כגון בשר חי מותר להניחו מכיון שודאי ידיחנו, ולענין להניח מאכל לח או יבש בכלי נקי של המין השני – דנו בזה הפוסקים. מקורות: ראה יו”ד צא, ב. ולענין כלי נקי עי”ש ברמ”א וש”ך […]...
3. האם יש איסור בשבת להניח זבל בשקית ריקה משום מבטל כלי מהיכנו שאלה האם יש בעיה להשים זבל בשקית זבל ריקה משום מבטל כלי מהיכנו? תשובה בס"ד כ"ט חשון תשע"ז שקיות ניילון כתב מו"ר הגרמ"מ קארפ שליט"א (בספר הל' שבת בשבת ח"ב עמ' ת"מ) שאין בהם משום מבטל כלי מהיכנו, והטעם נראה מכיון ששקית ניילון אינה כלי. נתינת פסולת לפח אשפה שהיה נקי מבעוד יום נוהגים כהמקילין […]...
4. למה בקשו ישראל להרוג את תושבי יבש גלעד (בימי פלגש בגבעה) ולא התירו שבועתם ועוד שהרי על אף שהוצרכו לבנותיהם לבני בנימין אבל מה טעם יש בזה כדי להרוג את יושבי יבש גלעד עצמם יעוי' במלבי"ם (שופטים כא, ח ט) שכתב הטעם שראו ישראל שבאותו הדור להרוג את יושבי יבש גלעד, משום שסברו בדעתם, שהטעם שנענשו בפורענות זו שכמעט נכחד שבט בנימין הוא מחמת חטאם של יבש גלעד שעברו על השבועה, ויש לציין שכעין זה מצינו בעכן שנענשו מחמתו, וכן מבואר בגמ' דשבועות שכל העולם נזדעזע על לא תשא, […]...
5. בן ספרד הנוהג כדעת המחבר האם מותר לו לאכול בשבת תבשיל שחימם בן אשכנז באופן שהיה מותר רק לדעת הרמ"א התבשיל מותר גם לנוהג כדעת המחבר. מקורות: אמנם המחבר החמיר לכתחילה לחשוש למחמירים, ואמנם חימום הוא סיבה לאסור התבשיל [עי’ רנז א וע”ע רנג א] אולם הכלל הוא שלענין מעשה שבת נוקטים להקל [עי’ סי’ שיח], ומכיון שיש כאן מחלוקת ראשונים המחבר מודה שלענין מעשה שבת מקילים, והרחבתי בזה עוד בעם סגולה חלק א’ סי’ […]...
6. האם מותר להניח עט או מכשיר כתיבה על גבי ספר בשעת לימוד יש שהתירו כשלומד מזה ונצרך ללימוד ויש בזה דעות שונות. מקורות: הנה עצם הנחת דבר ע”ג ספר הוא פשוט לאיסור, כמבואר במגילה שאפי’ נביאים ע”ג תורה אסור, וכ”כ במשנ”ב סי’ קנד סקל”א שאפי’ להניח קונטרסים של חול בתוך ספר אסור, וכעי”ז בחי”א כלל לא סמ”ח ע”פ מג”א בשם ס”ח, קצש”ע סי’ כח ס”ט,  וכן הזהיר […]...
7. האם מותר להניח רצועות תפילין על גבי ספר לכאורה אין היתר לזה דהרי זה תשמישי קדושה וזה קדושה עצמה, ואין להניח על קדושה דבר שהוא פחות מקדושתו, וכמו שנתבאר בתשובה אחרת דיש חילוק בין תשמישי קדושה לקדושה עצמה כגון לגבי לישב יחד עם הקדושה על הספסל דתשמישי קדושה קדושתן פחותה מקדושה עצמה. ואף דבגמ' לא נזכר שאסור להניח תשמישי קדושה על קדושה עצמה, […]...
8. מה שיש בסוכה חילוקי דינים לפסול בין גג על המיטה כשקבוע לבין גג שאינו קבוע כמבואר הדעות בשו"ע, מה השיעור להחשיבו קבוע יש בזה ספק מה נכלל בגדר קינוף להיאסר בפחות מגובה י’ כשיש לה גג ישר, ולכן יש להחמיר כל אימת שיש להסתפק שמא נקרא קבוע. מקורות: יעוי’ בחזו”א או”ח סי’ קנ סקי”ח שהסתפק בזה לגבי קביעות של קינוף, דהרי לא נתפרש שיעורו, ויש לציין דמצינו הרבה דברים לדידן שלא נתפרשו שיעורם ומחמירין בכל דהוא ממש, […]...
9. כשיש סתירה בין דברי הב"י בחיבורו לבין דבריו בשו"ת אבקת רוכל מה עיקר שאלה כבוד היקרים ואהובים, מזכי הרבים. אנשי עם סגולה. חיפשתי ולא מצאתי, האם מרן חיבר את הבית יוסף קודם, או את האבקת רוכל? מצאתי תשובות לגבי ספרים אחרים ולא לגבי ספר זה. האם יש לכם תשובה? (נפ"מ שיש לו סתירה מסויימת בהלכות קדימויות צדקה. ואכמ"ל). אליהו בר שלום דיין ומו"צ שכ' רמת שלמה בעיה"ק ירושת"ו […]...
10. מה החילוק בין שמן זית שאינו מברך עליו כיון שמזיק (ברכות לה:) לבין קמח שעורים שמברך עליו אע"פ שמזיק (ברכות לו.

    ) בעצם מצינו הרבה חילוקים בזה. השמן קשה לשתותו והקמח אינו קשה לשתותו. קמח אינו נחשב משקה בעיני בני אדם אף על ידי הדחק וקמח נחשב. השמן מזיק מיד וקמח מזיק לאחר זמן. השמן כל כולו היזק והקמח הוא היזק צדדי. השמן אין בו דבר המזין אבל קמח יש בו דבר המזין, והוא כעין החילוק הקודם. […]...