שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

לבני אשכנז אסור, ולבני ספרד מותר, ומ”מ גם להם אסור לכתחילה לבשל המאכל הפרווה בכלי הבשרי כדי לאוכלו לאחר מכן עם חלב. מקורות: שו”ע ורמ”א סי’ צה ס”ב וש”ך שם סק”ג, ובדיעבד לבני אשכנז אם התערב חלב ...קרא עוד

לבני אשכנז אסור, ולבני ספרד מותר, ומ”מ גם להם אסור לכתחילה לבשל המאכל הפרווה בכלי הבשרי כדי לאוכלו לאחר מכן עם חלב.

מקורות: שו”ע ורמ”א סי’ צה ס”ב וש”ך שם סק”ג, ובדיעבד לבני אשכנז אם התערב חלב עם מאכל פרווה כזה, יעשה שאלת חכם, מכיון שיש בזה דעות ואופנים כגון בנצלה וחלב שחטה ובשר עוף ולענין הרוטב עי”ש בש”ך סק”ד וברע”א ופמ”ג על הש”ך שם ופת”ש סק”ב.

שוב הראוני שהב”י גופא בבדק הבית חולק על הש”ך במה שכתב בדעתו וסובר שמותר אף לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרית על מנת לאכול בחלב, ואמנם הש”ך הביא ראיות לדבריו ושכן מבואר בראשונים (הבה”ב גופיה חולק על הרי”ו) אבל בן ספרד הנוהג כה”י לגמרי אפי’ לכתחילה אין מזניחין אותו, בפרט שהש”ך מודה לענין דיעבד (ומ”מ הש”ך עצמו ראה הבה”ב כמו שהביא הפמ”ג מש”ך בארוך, ויל”ע אם ראה קודם לכן או לא), ואף שכ’ האחרונים שגם בני ספרד אין פוסקים בכל מקום כהב”י ממה שלא כ’ בש”ע מ”מ כאן מפרש כוונתו בש”ע וגילוי דעתא הוא,

קרא פחות
0

המאכל השני, דהיינו הגבינה או החלב חייב בהדחה, ולכן לכתחילה אסור להניחו שם שמא לבסוף יאכלנו בלא הדחה, ודבר שדרכו בהדחה כגון בשר חי מותר להניחו מכיון שודאי ידיחנו, ולענין להניח מאכל לח או יבש בכלי נקי ...קרא עוד

המאכל השני, דהיינו הגבינה או החלב חייב בהדחה, ולכן לכתחילה אסור להניחו שם שמא לבסוף יאכלנו בלא הדחה, ודבר שדרכו בהדחה כגון בשר חי מותר להניחו מכיון שודאי ידיחנו, ולענין להניח מאכל לח או יבש בכלי נקי של המין השני – דנו בזה הפוסקים.

מקורות: ראה יו”ד צא, ב.

ולענין כלי נקי עי”ש ברמ”א וש”ך וט”ז דלהרמ”א מותר להניח יבש בכלי נקי בלא הדחה, ולהש”ך מותר גם דבר לח, אא”כ הוא של חרס שאז תליא בפלוגתא, והט”ז כ’ שם בדעת הרמ”א לחלק אם הכלי קיבל מתחילה בחמין או בצונן, שאם קיבל בחמין מותר להניח בו מהמין השני רק יבש צונן, ואם קיבל בצונן מותר להניח בו מהמין השני לח צונן או יבש חם וצונן, ואסור רק בלח חם, עי”ש כל פרטי הדינים בזה.

קרא פחות
0

בודאי שכדאי לבדוק משום שמצוי שלפעמים נקרעת שקית חלב בחנות ושאר החלב הסגור ג”כ אינו נקי, וכל דבר שאפשר לברר בקל בודקים ומבררים, אך אם כבר אינו לפנינו, ורוצה לערב עם בשר את המאכל הנוגע בקופסת החלב, באופן שלא שייכת ...קרא עוד

בודאי שכדאי לבדוק משום שמצוי שלפעמים נקרעת שקית חלב בחנות ושאר החלב הסגור ג”כ אינו נקי, וכל דבר שאפשר לברר בקל בודקים ומבררים, אך אם כבר אינו לפנינו, ורוצה לערב עם בשר את המאכל הנוגע בקופסת החלב, באופן שלא שייכת בו הדחה כגון בדבר לח או אבקה וכיו”ב, 
לכאורה לא מחזקינן איסורא ואינו מחוייב לחשוש שמא נעשה משהו שלא היה אמור להיעשות ולהיוצר, ובד”כ הוא נקי, עכ”פ בחלב בקופסה, ועי’ ש”ך ובהגר”א ופמ”ג צה א האם סתם כלים רחוצים או לא, ודעת רוב הפוסקים שלא חוששים בדיעבד, ועכ”פ לענייננו שאין יודעים אם התלכלך, ואמנם דנו הפוסקים על כוסות ועל מלח להפריד לכתחילה בין בשר לחלב, אבל מקופיא לא מצאתי התייחסות ברורה לנידון זה בפוסקים, ולמעשה יעשה שאלת חכם.


 
אולם במקרה שנגע בחלב מבחוץ רק דבר פרווה והנידון על אכילתו אחר בשר בזה אין להחמיר, עי’ ש”ך פט יט, וגם מב שדנו שם הבאר היטב והבית מאיר בדברי הש”ך היינו לענין מה שכלול בנידון שם שהמאכל הפרוה התבשל בסיר חלבי, אבל כאן אין הנידון כאן אלא רק נגיעה בעלמא, ומ”מ אם יש חשש שאין ס’ לבטל הנגיעה בחלב להבית מאיר שם דינו כדין תבשיל של חלב, וכמ”ש בשו”ע צה א, ובזה יותר חמור מנ”ט בר נ”ט של בישול בקדירה מקונחת או של בישול בקדירה שיש בה ס’ כנגד המין הראשון בבישול, בין להשו”ע ובין להרמ”א.


 ועוד יתכן להתיר בזה דהרי הרמ”א הוא שמחמיר בתורת חטאת לענין סתם כלים שאינם בחזקת נקיים כמו שהביא הפמ”ג ריש צה והרי הרמ”א גופיה באו”ח בהל’ פסח תמז ד אמנם החמיר לכתחילה בכלי שלא נבדק אבל בדיעבד בנתערב מקיל שם, א”כ כ”ש לשאר פוסקים שמקילין בסתם כלים, ואפי’ להמחמירין בסתם כלים מ”מ בדיעבד מקיל וכ”ש בכלי חדש כזה שהוא ספק אם נתלכלך כעין ספק על ספק לא על בפ”ק דפסחים, וכעין סתם חיטים משנה שירדו גשמים עליהם בשו”ע הל’ פסח תסז ד, וגם להאחרונים שהחמירו בסי’ תמז שם לא מיירו בכלים חדשים.

וגם יל”ע אם מיירו רק בפסח שאיסורו במשהו דהגדרת סכין שאינו נקי הוא משהו כמ”ש במשנ”ב שם סקפ”ח ויש בזה פלוגתא בב”י ביו”ד.

קרא פחות

0