אם יש ששים בדג כנגד הבשר לרוב הפוסקים מותר (ויש מחמירים גם אם יש ששים כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, אבל עיקר דעת האחרונים לדינא להקל כשיש ששים, ועי’ בפירוט בתשובתי ד”ה האם צריך להדיח הפה בין אכילת דגים לאכילת בשר), ובאופן שהיה נגיעה בעלמא של הרוטב בלחם ולא נכנס ממשות הרוטב בלחם הובא בכה”ח או”ח סי’ קעג סק”ח בשם הפ”ת להקל אפילו במקרה חמור מזה, ויתכן שהוא גם לדעת שאר פוסקים שהחמירו בתערובת גמורה כיון שנגיעה בלא ממשות בטלה בששים בהרבה מקרים (עי’ ב”י ושו”ע יו”ד ריש סי’ צה), ובפרט כהיום שהוא יותר קל כמ”ש המשנ”ב סי’ קעג בשם המג”א.
ואם הלחם טבול בבשר ואין ששים בדג כנגד הבשר אין להקל לאכול הלחם עם הדג (כדעת סוגיין דעלמא וכרמ”א וש”ך ורוב הפוסקים שאסרו דג בבשר גם בזמנינו ובכלל זה כל מה שנאסר בתערובת באופן האסור, אבל הנוהגים להתיר דג בבשר בזמנינו לגמרי כפ מה שסובר לעיקר המג”א, בלאו הכי יתירו לגמרי).
ויש לציין דמרק בשר אין דינו כנ”ט אלא כתבשיל של בשר כמתבאר מדברי הפוסקים (יעוי’ בב”י יו”ד סי’ פט), ותערובת ממשות בשר בלחם ג”כ אין דינו כנ”ט, ולכן בניד”ד אי אפשר להחשיבו כנ”ט בר נ”ט.
ועי’ בתשובתי אחרת [ד”ה חנות שמבשלים דגים וכו’] ביתר הרחבה בנידון דומה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 30
מק"ט התשובה הוא: 9255 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/9255
