באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי’ לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ”מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב. מקורות: ...קרא עוד

באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי’ לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ”מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב.

מקורות: חכמת אדם מח, ב, ולפי מה שהבאתי לעיל מהש”ך צה סק”ג באופן זה לכתחילה לכאורה אין חילוק בין בני אשכנז לבני ספרד, שהרי מאחר שאסור להם לכתחילה כה”ג בבן יומו הרי לענין לכתחילה אין חילוק בין בן יומו לאינו בן יומו.

קרא פחות

מותר. ולענין מראית העין עי’ במקורות.מקורות: משנה חולין קיג, א וטור ושלחן ערוך יו”ד פז וגם להב”ח שיש חנ”נ בזה לישראל אבל לבשל מותר כדיני איסורי בשר בחלב של דרבנן דהב”ח מפרש דברי הטור.ולענין מראית העין ...קרא עוד

מותר.

ולענין מראית העין עי’ במקורות.

מקורות: משנה חולין קיג, א וטור ושלחן ערוך יו”ד פז וגם להב”ח שיש חנ”נ בזה לישראל אבל לבשל מותר כדיני איסורי בשר בחלב של דרבנן דהב”ח מפרש דברי הטור.

ולענין מראית העין הרמ”א בהמשך הסימן שם החמיר, ואמנם הש”ך יצא לחדש לחלק בין מראית העין של אכילה שבזה יש להקפיד לבין מראית העין של בישול שבזה א”צ להקפיד, אבל האחרונים כהגרע”א ושאר הנו”כ שם נראה שלא קבלו חידושו של הש”ך והסכימו לרמ”א שמראית העין נוהג גם בבישול וגם הט”ז שפקפק על הרמ”א מ”מ לדינא לא זז מפסק הרמ”א, וגם הש”ך גופיה אמר הרי דבריו לדעת הרשב”א לפי מה שהבין בדברי הרשב”א, וכבר העיר הגרע”א על השו”ע שם מבואר שבתשובה אחרת להרשב”א מבואר שלא כמו שהבין הש”ך בדבריו, ובפרט שהפשטות שמראית העין שייך בכל דבר שיש בו מראית העין, כמו שמצינו שגזרו משום מראית העין בהרבה מקומות, ועי’ בגמ’ דשבת בסוגי’ דשוטחן בחמה.

הלכך למעשה יש להזהר במראית עין גם בבישול וכשמבשל דבר כזה צריך שיהיה ניכר שמבשל בשר טמאה, ואם ניכר מתוך הבשר שהוא בשר דבר אחר סגי בזה.

קרא פחות