רשע מפורסם שעשה מעשה טוב – יש לומר שעשה כדי להתגאות, ואסור ללמד זכות על מסית

יב. ראה רשע מפרסם, או מי שרב מעשיו רעים או אדם שאין יראת אלקים בלבבו שעשה מעשה שנראה שהוא נוטה לטובה, אם יש אפשרות לדונו לכף חובה, יש לומר שכנראה רעה עשה, או שלא עשה אלא כדי להתגאות ואין פנימיותו כחיצוניותו.

וכן מצינו, שאסור ללמד זכות על המסית את ישראל לעבר עברה, וכן ישראל רשע שיצא מכלל "עמיתך".