הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משאוי שלשה חמורים: אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו, נתן לו שכרו.
אמר לו: "בשעה שאמרת לי: תן לי שכרי, ואמרתי: אין לי מעות, במה חשדתני?"
אמרתי: "שמא פרקמטיא [סחורה] בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן".
ובשעה שאמרת לי: "תן לי בהמה, ואמרתי: אין לי בהמה, במה חשדתני?"
אמרתי: "שמא משכרת ביד אחרים".
בשעה שאמרת לי: "תן לי קרקע, ואמרתי לך: אין לי קרקע, במה חשדתני?"
אמרתי: "שמא מחכרת ביד אחרים".
ובשעה שאמרתי: "אין לי פרות, במה חשדתני?"
אמרתי: "שמא אינן מעשרות".
ובשעה שאמרתי לך: "אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני?"
אמרתי: "שמא הקדיש נכסיו לשמים".