יענק'לה עבר בעירה מרחקת, וראה את רב שכונתו יושב בפנה נסתרת במסעדת טרפה ומקנח את פיו כמי שזה עתה סים את ארוחתו. על השלחן עוד היתה מונחת צלחת מלכלכת ולצדה סכו"ם. יענק'לה חיב לדון את הרב לכף זכות ולדמין לעצמו שהרב היה במצב של פקוח נפש, או שהביא אתו אכל מביתו, או שסבר שיש למסעדה זו הכשר מהדר.
אבל אלו לא היה רואה את הרב אלא את חברו, אדם בינוני, באותו מצב, עליו להסתפק בטיב המעשה ולא לחרץ דינו (וממדת חסידות ידונו לכף זכות אבל אין חובה בדבר). אמנם, אם רק ראה אותו כשהוא משלם לקפאי באותה מסעדה, עליו לחשב שהלה נכנס לשם כדי לפרט כסף וכדומה.
