בהחלט יתכנו סתירות בדבריו כמו בדברי כל מחבר, וכגון מה שמצינו גבי ברכת ברוך מציב גבול אלמנה דבאחרונים (משנ"ב ופמ"ג) מבואר בשם הב"י שהוא רק בזמן בית שני ובשו"ע לא משמע כך (עי' מה שציינתי בתשובה אחרת), וכידוע שהמהריק"א כתב ספרו השו"ע כקיצור הלכות אחר שכתב ספרו הב"י ופעמים שנתחדשו לו דברים ולפעמים חזר בו.
וכן מצינו שכתב את ספרו בדק הבית אחר שכתב הב"י וחזר בו שם מכמה דברים שכתב מתחילה בב"י, וגם יש סתירות בין שאר חיבורי הב"י כגון בין אבקת רוכל לבין השו"ע (כמו הסתירה לענין צורות של בע"ח שציינתי בתשובה אחרת).
ועי' במאמר נרחב בנידון זה ובנידונים נוספים מהרב אריאל אפרים אהרונוב (עץ חיים לד) כגון בעמ' תקכז שהצביע שם על איזהו מקומן שמצינו חידושי דינים המובאים בשו"ע ולא הובאו ביתה יוסף אלא רק בבדק הבית, ולמד מזה הכותב שם דכנראה כתב ב' החיבורים יחד עכ"ד עי"ש בהרחבה (ולא עיינתי בכל דבריו שם), וכמובן יש לציין (אם לא נכתב שם) דעכ"פ נתחדשו לו הדברים באחד מהם (היינו בשו"ע או בבדה"ב) ואחר כך השלימם לשני, ועי"ש בכל המאמר בהרחבה וכדאי שתעיינו שם שמובטחני שתהנו מהמאמר ההוא מאחר ושאלתם שאלתכם, והרב הכותב כבר נודע לנו בכתיבת מאמרים המועילים כגון בענין ברכת המינים ובענייני נגלות האר"י.
והאחרונים דנו דבפסקי דינים שהביא המהריק"א בב"י מהפוסקים (שהובאו ביתה יוסף ולא עלו על שלחנו) ואחר כך לא הכניסם להשו"ע לפעמים לא הכריע כמותם (וגם לא הכריע שלא כמותם), עי' חיד"א וכנה"ג ועוד (הובאו בהגהות בטור הוצאת המאור), וכידוע שגם כתב סת"ם המכונה כתב הב"י לא היה נהוג במקומו ובזמנו של הב"י למרות שבב"י העתיק דברי הנוהגים בכתב זה, ולפעמים השו"ע השמיט פסקי דינים הנזכרים בב"י לא משום שלא סבר להו אלא משום שעיקר חיבור השו"ע נתחבר לברר חידושי דינים היוצאים מסוגיית הגמ' ואין עיקר חיבורו בהבאת מנהגים והנהגות למרות שלפעמים הביא גם מזה.
וכמובן שגם כשיש מפרשים דברי השו"ע דלא כהב"י אין זה כלל גמור שהשו"ע צריך ללכת דלא כהב"י דאדרבה לפעמים יש להוכיח מהב"י כוונתו בשו"ע כשיש ספק מה דעתו בשו"ע, ולפעמים המפרשים השו"ע באופן אחר לא ראו הב"י והכל לפי הענין.
ועי' בספר פלאות עדותיך ח"א סי' א ענף יא שדן בטוטו"ד בדברי האו"ת שהשו"ע ורמ"א נכתבו ברוה"ק כמה ענפים השייכים לזה כגון סתירות בין השו"ע לשאר חיבורי הב"י וכן האם מהריק"א עצמו היה חוזר בו ממש"כ בשו"ע או דילמא דכיון שנכתב ברוה"ק לא, וכן מצד תורה לא בשמים היא, ועי' באחרונים (הובאו בהערות טור המאור) על דברי הראב"ד שרוה"ק הופיעה בבית מדרשו לפסול נקטם דהכונה לקדושת התורה, וכן מבואר מדברי החזו"א בריש יו"ד עי"ש, וממילא פשיטא דיוכל לחזור בו אח"כ.
מק"ט התשובה הוא: 123426 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123426