מה נסתתם מרע"ה ביום מיתתו

{עש"ק פרשת וילך התשע"ה
מודיעין עילית קרית ספר}

מה שהקשה על מ"ש רש"י דברים פרק לא פס' ב [והוא מחז"ל, עי' סוטה י"ג ב'] מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה, א"כ היאך אמר כמה פרשיות אח"כ, וכן פ' האזינו, וכן בתמורה ט"ז א' אי' שאז א"ל משה ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך.

הנה עצם פי' הגמ' שם אין הכונה שנעלם הימנו הכל, ומצינו כמה ביאורים בזה.

ז"ל המהרש"א חידושי אגדות מסכת סוטה דף יג ע"ב, ור"י אמר והחכמה מאין תמצא.

הספיד עליו שבענין החכמה היה העדר לדורו כמ"ש כי הוא היה אב לחכמים ולו ניתן חכמת הפלפול של התורה והוא נתנה לכל ישראל בטובת הנאה כמ"ש בנדרים והיינו מאין תמצא כדלקמן פרק נוטל מי שמשים עצמו כאין כמו משה שנאמר בו והאיש משה ענו מאד וגו' וכתיב ונחנו מה גו' בו תמצא החכמה.

ע"כ.

ולפי דבריו י"ל דמה שנעלם ממנו אח"כ היה הפלפול, וזה אינו סותרמה שאמר אח"כ פ' האזינו ושהציע ליהושע לשאול כל ספיקותיו.

ובשיטה מקובצת מסכת סוטה דף יג ע"ב כתב, שנסתמו ממנו שערי חכמה.

יש ספרים אחרים מסורת חכמה, ועיין במחזור ויטרי סימן תכו בפי' המשנה מסורת סייג לחכמה, מסורות.

כגון אילו שכותבין בגליון הספרים.

היא מסורת הגדולה.

שכל הבקי בהן עומד על פתרון רוב המקרא ואינו טועה בהן.

להחליף דבר בדבר.

ע"כ.

ולשון הזוהר חדש - תיקונים כרך ב דף עה ע"א: וכד שארא משחתא האי גלגלא נהים בנעימו ואפיק אתוון נציצין דקיקין לפרשא באתוון דאורייתא וכדין אקרי מסורת.

מהאי גלגלא להיט אחרא תתאה ואתפשט ולהיט אתוון אחרנין לפרשא ולא כאינון קדמאי ואקרי מסורת זעירא.

אלין תרין גלגלין איקרון מסורת זעירא ומסורת רברבא.

אלין תרין מסורת אתמסרו לידוי דרעיא מהימנא למנדע ולאסתכלא עד דנחתו אתוון ואתחקקו על לוחי אבנין.

כד גלגלי שארי ואסחר כמה חיילין וכמה משריין מאריהון דגדפין טאסין באינון רקיעין ואינון אתוון דנפקי אתמסרו לההוא ממנא קדישא דאיקרו יופיא"ל מארי דחכמתא וכדין אזיל וחקיק לון סחרני דתאוון והאי ממנא קדישא מסר לון למהימנא קדישא כד"א (שמות כד) עלה אלי ההרה והיה שם וגו' ע"כ.

[וידוע לכל יודע מהי מסורת המקראות הקדומה המובאת בכל הראשונים, ומהי מסורת רבתי ומסורת זעירא, ועיין גם שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רל"ב].

ועלה ברעיוני לחלק בעוד אופן, לומר שרק כח החידוש נשכח ממשה אבל התורה הכתובה לא [וזהו כעין מ"ש לעיל ע"פ המהרש"א], ואך דבהכרח נמסר לו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כדאי' בחז"ל בכ"מ, אך מ"מ שום גדר יש בין עיקר התורה לבין מה שניתן רשות לתלמידים לחדש וזה מה שנשכח ממשה, או חלקים מדבר זה, ולכך אי"ז סותר שכתב אח"כ עוד פרשיות, וגם שרצה ללמד ליהושע.

עוד נראה לי דמ"ש מסורות ומעינות החכמה הוא כינוי לחכמת הנסתר, אשר פעמים נתכנתה בכינויים כאלו, ובס' יצירה פ"א מ"א, בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה הוי"ה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים [ומלך עולם] אל שדי [רחום וחנון] רם ונשא שוכן עד [מרום] וקדוש שמו [מרום וקדוש הוא], ברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וספור.

וענין זה של ל"ב נתיבת פליאות חכמה נאמר בזוה"ק כמ"פ, השמטות ח"א דף רנח, תק"ז הקדמה דף ז ע"ב, ושם תיקונא ס"ט דף ק"ו א', ועוד מקומות שם, וכן בראשונים, בכוזרי ובשל"ה.

והם נמסרו למ"ר בסיני כמ"ש במדרש על פטירת משה, (אוצר המדרשים (אייזנשטיין), משה, עמוד 377), במדרש זה מדבר על מתן שכרו של משה שנאמר לו בשעת מיתתו, וכך נאמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, טובך בגימ' ל"ז, רמז לל"ז שלחנות הערוכות לך, והשלחנות האלו רמז לל"ב נתיבות פליאות חכמה.

יה ה' צבאות אלקים אל רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו ברא עולמו בג' ספרים, בספר וספר וספור, עליהם אמר איוב נתיב לא ידעו עיט ולא הביט בו עין איה, אלו הן התיבות שתחלתם מנתיב אחד לא נודע למלאכי השרת שהן עטים כעיט שהן העופות, ולא הביט בו עין אומרת איה [מקום כבודו], ומשה ידעם כלם, ול"ב בנתיבות וה' חומשי תורה הרי הם ל"ז שלחנות, וע"ז נאמ' זה השלחן אשר לפני ה', והכל נמסר למשה בסיני, שנא' בכל ביתי נאמן הוא, כלומר בית הנתיבות, כי הנתיבות יש להן בית.

כמו שאמר שלמה המלך הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה, בראש מרומים עלי קרת בית נתיבות נצבה ע"כ.

והנה מבואר שבשעת מיתתו הודיעו לו שיזכה להם אף שכבר נמסר לו בסיני, והדבר תמוה, א"כ מדוע שימסר לו שוב, ולדברינו א"ש, כיון שנשתכח ממנו.

ולפ"ז מה שאמר לו שאל וכו' היינו את שאר חלקי התורה, שזה לא נשתכח ממ"ר, ויש להוסיף שאין אנו יודעים איזו נקודה נשכחה ממנו בזה, שכן פשטות הדברים שהם י' ספירות וכ"ב אותיות [כוזרי מאמר ד' אות כה] זה ידוע אל המקובלים, ומה שניתן למשה בעוה"ב הוא בודאי דבר עמוק מזה.

אכן מ"מ צ"ע עמ"ש בסוטה שם רב לך יש לך רב, ומנו יהושע, פי' דעכשיו יהושע היה חכם ממשה, א"כ איך שאל משה את יהושע שאל ממני וכו', וצ"ל שעדיין לא היה יודע שיהושע גדול ממנו דאכתי שמא לא שמע הכל, וע"ז ענה לו יהושע כלום הנחתיך וכו' דשמע ממנו כל תורתו כבר.

והנה לפנינו בתמורה שם הגי', מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו, אכן בקצת נוסחי הגי' שם שנשתכחו ההלכות ממשה, ולפני שנדון על פשרה של נוסחא זו יש לציין כי לנוסחא זו א"ש יותר, כיון די"ל דמ"ש כאן לא אוכל לאצת ולבוא היינו אחר שנשתכחו ההלכות הללו ממשה.

וז"ל מדרש תנחומא הישן פרשת ואתחנן סימן ו', אמר רבונו של עולם מתיירא אני מחבלו של מלאך המות, א"ל איני מוסרך בידו, אמר לפניו רבונו של עולם, [יוכבד] אמי שהקהו שיניה בשני בניה בחייה, יקהו שיניה במיתתי, אמר לו כך עלתה במחשבה, וכך מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, עד עכשיו היה חלקך לשרת, [ועכשיו הגיע חלקו של יהושע תלמידך לשרת], אמר לפניו רבונו של עולם אם מפני יהושע אני מת, אלך ואהיה תלמידו, א"ל אם אתה רוצה לעשות כך לך עשה, עמד משה והשכים לפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו, והניח ידו על פיו, ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו, כדי שיצטער וישלים עצמו [למיתה], והלכו ישראל אצל פתחו של משה, ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ומשה עומד, אמרו לו ליהושע מה עלתה לך שמשה רבינו עומד, ואתה יושב, כיון שתלה עיניו וראהו, מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה, ואמר רבי רבי אבי אבי ואדני, אמרו ישראל למשה משה רבינו למדנו תורה, אמר להן אין לי רשות, אמרו לו אין אנו מניחין אותך, יצתה בת קול ואמרה להם למדו מן יהושע, קיבלו עליהן לישב וללמוד מפי יהושע, ישב יהושע בראש, ומשה מימינו, ואלעזר ואיתמר משמאלו, ויושב ודורש בפני משה, אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן בשעה שפתח יהושע ואמר ברוך שבחר בצדיקים ובמשנתם, נטלו מסורות החכמה ממשה וניתנו ליהושע, ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש, אחר שעמדו ישראל, אמרו לו למשה סתם לנו את התורה, אמר להם איני יודע מה אשיב לכם, והיה משה רבינו נכשל ונופל, באותה שעה אמר רבונו של עולם עד עכשיו בקשתי חיים, ועכשיו הרי נפשי נתונה לך, וכיון שהשלים נפשו למיתה, פתח הקדוש ברוך הוא ואמר מי יקום לי עם מרעים (תהלים צד טז), ומי יעמוד להם לישראל בשעת כעסי, וכו'.

לשון מדרש זה משמע להדיא דניטל ממנו חכמתו מאוד, ואף תלמיד לא היה כלפי יהושע, וע"ז כבר מוכרחין אנו לומר שיש כאן מדרשות חלוקות.

מק"ט התשובה הוא: 117429 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117429