מה שמנכה ההוצאות כן הורו הפוסקים (וכן שמעתי משאר בשרי הרה"ג שמעון כהן ז"ל תלמיד הגרי"ש משמו לענין מטפלת לילדי אשה עובדת) ואף שבאבקת רוכל הקל יותר לא נקטו כהאבקת רוכל בזה, ובכלל ההוצאות גם הפסדים (עי' שבו"י ח"ב סי' פו לקט יושר ח,ב יו"ד עמ' עו ופת"ש סי' רמט סק"א בשם נובי"ת סי' קצד ואף שיש נידונים שלא הושוו כל הדעות מ"מ בזה כולם הושוו, ועי' עוד במ"מ בפת"ש שם ובאורח צדקה פ"ב ס"כ ופי"ב סי"ט).
באופן שכמעט לא הרויח אלא מעט מאוד לאחר ניכוי ההפסדים יפריש מעשר כספים על המעט שהרויח ובזכות זה יזכה בפעם הבאה להפריש יותר (עי' רבינו חננאל תענית ט ע"א).
ולענין שאלתך השניה אם הבנתי כראוי השאלה יתכן שהיתה באופן שמצד הדין הפשוט נשאר בידיו רווח אולם למען ההתחשבות בזולת ולמען השם הטוב של העסק ויתר ללקוח שלא יפסיד הוא ועל ידי זה נשאר בלא רווח זה ג"כ (כך שבס"ה נשאר עם רווח מועט מאוד או בלא רווח כלל), והשאלה האם יש לנכות מה שויתר ללקוח כחלק מהוצאות העסק או לא.
ואמנם בעניותי לא ראיתי דבר בזה אבל נחזי אנן דאם הלקוח היה עני א"כ ממ"נ לפי ב' הצדדים אינו מחוייב במעשר כספים על אותו מה שמותר לעני דאם הוא של הלקוח א"כ הרי לא הרויח ואם הוא של בעל העסק הרי הוא נותן צדקה לעני, ומ"מ יתכן שצריך לכוון לשם צדקה אבל אם לא התכוון אלא מחל שוב אינו יכול לנכותו מן החומש, ע' מה שהבאתי מדברי המהריל"ד (פסקים סי' כד) בתשובתי אחרת (ד"ה מי שעובד בהתנדבות בחלוקת ארבע מינים מוזלת ללא רווחים האם יכול לנכות שכר פעולתו ממעות מעשר כספים), ועי' גם בט"ז (סי' רמט סק"א), וגם אם התכוון להדיא יש לדון על פי דברי הט"ז שם ומ"מ יש מקום להקל אם מתכוון להדיא בדבר שאינו מחוייב ולא בהכרח שתמיד עושה אותו עי' בט"ז שם ומהריל"ד שם.
ואם הלקוח אינו עני א"כ אם מטרת הנתינה היא רק לטובת השם הטוב של העסק (כמו שמצוי היום בדירוגים וכיו"ב שעושים מחמת כן רק לטובת הלקוחות מפני חששות דירוגים שליליים וכיו"ב) ולא היה מוותר כן באופן שהיה בסתר ולא היה נודע אם ויתר או לא, א"כ לא גרע מהשקעות ופרסומות שעושה לטובת העסק שהרי גם בלא שניכנס אם הוא נצרך לעסק ומפרסם את העסק מה שעשה כרגע אבל לענין מעשר כספים אין דנים בכל השקעה שעשה לטובת העסק מה נצרך ומוכרח ומה מועיל במישרין לקידום העסק, דכל מה שהוציא לדעתו לטובת העסק הוא בכלל זה.
אבל באופן שהלקוח אינו עני וגם יודע שמן הדין לא היה עליו לותר לו ולא התכוון בזה לטובת עסק אלא כמתנה בחמלתו על הלקוח שלא יפסיד א"כ אמנם גם בזה יש מקום לטעון שכל מה שנושא ונותן במסגרת העסק הוא בכלל העסק וכך יש סברא חזקה מאוד, אולם בענייני מעשר כספים אין כדאי להקל בספקות שהרי המהדר בה היא מעשרת (עי' תענית שם ובתוס' שם) ולהיפך רח"ל (עי' ירושלמי דמאי פ"א ה"ג) ועי' פסדר"כ פ' עשר תעשר (ועי' בתוס שם) עשר תעשר עשר בשביל שלא תתחסר וכל הענין שם, ולא עבדי' פירוקא לסכנתא, ומאידך כתב השו"ע ריש הל' צדקה שאין דבר רע ואין הפסד יוצא מתוך הצדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם (ישעיהו לב, יז).
מק"ט התשובה הוא: 124704 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124704