תשובות

1. האם “אין רווח ממשי” הוא תנאי חיוני לאיסור דאגר נטר?

(הקשר: הטקסט מדגיש את האיסור גם במקרים שאין רווח נראה לעין.)

1. מהו הסוגיה העיקרית ביו”ד סי’ קעג ס”א?

(הקשר: הטקסט מציין מקור הלכתי נוסף.)

1. מהו גוון האיסור במקרה של רווח לא נראה?

(הקשר: הטקסט מדגיש את האיסור גם במקרה שאין רווח נראה.)

1. מדוע “מעשה הפקדה” שונה מ”מתנת מעות של חוב”?

(הקשר: הטקסט מסביר על ההבדל בדרך של עסקאות)

1. מהו “היינו הך”?

(הקשר: הטקסט מכניס מושג הלכתי שדורש הבנה.)

1. האם ניתן להשוות את “הפקדה” להלוואה?

(הקשר: הטקסט מציג את הפקדה כעין הלוואה.)

1. מהם “גווני מחירים”?

(הקשר: הטקסט מצביע על היסודות שנותנים גוון לאיסור.)

האם יש הבדל בין הלוואה בדינר להלוואה במעות?

האם “יש לו” בהקשר זה מתייחס רק לגודל הממשי או גם להבנה שיש לו?

האם יש משמעות להסכמה בין הצדדים לגבי דרך ההחזרה?

האם יש דמיון בין שיטת הרמ”א להלכות שונות בנוגע להחזקה?

האם יש מקרים שבהם “יש לו” מתייחס לאפשרות להחזיר ולא רק להחזקה בפועל?

האם ה”קטן מזה” שציין הרמ”א בהלוואה חל גם על סוגים אחרים של הלוואות?

האם הרמ”א קובע של”יש לו” דיוק בדינר, או חל על הלוואה בכלל?

האם המחבר מסכים לרמ”א בנוגע ל”יש לו” בהלוואה של סאה בסאה?

האם יש הבדל בין הלוואה על דעת להחזיר ביין, להחזרת מעות?

האם יש משמעות ל”הדיא” בהקשר להלוואה?

האם דין סאה בסאה תואם דין מכר?

האם “כנגד הכל” בהלוואה של מכר חל על כל ענייני המכר?

האם יש מקום להלכה שונה על פי שיטת המחבר לעומת שיטת הרמ”א?

האם יש צורך ב-100% של השלמה לכל תשובה קודמת?
האם השלמות אלו יכולות להוות חלק מתשובה אחת גדולה יותר?
האם ישנה סיבה מיוחדת ל-100 שיעורים?
האם ניתן להכליל את השלמות הללו לדיון רחב יותר?
מהן פרשיות הסבר השונות שניתן ליישם לשלמות אלו?
האם השלמות אלו הן לדיון או לפתרון הלכתי?
האם כל השלמות חייבות להיות ברמות דיוק זהות?
האם יש גבולות לשלמות אלו?
האם יש עדיפות מסוימת במיון השלמות?

האם יש מקור בגמרא לדיני ליקוי?
האם ההלכות שציינת הן רק לגבי ברכה ולא לגבי מהות הברכה עצמה?
האם הכוונה ש”מוחזר” היא לא ליקוי?
האם יש הבדל בין הסבר ליקוי לבנה לליקויי ירח אחרים?
האם המהר”ל הביא ביקורת על מקורות קודמים?
האם יש מקורות נוספים שדנים בזה?
באיזה ספרים נמצאו ההלכות שצוטטו ומהן דעותיהם של ספראים אלה?
האם אפשר ליקוי לבנה להשפיע על תפילה כלשהי?
האם יש תנאי מיוחד לברכה כשיש ליקוי?
האם ניתן לומר בוודאות מדברי התוכן, מהו למעשה דין הברכה?
האם ליקוי לבנה משפיע על איסור עבודה?
האם יש נוהג מיוחד בישובים מסויימים או קבוצות הלכתיות לגבי ליקוי לבנה וברכה?
האם יש הבדל בין ליקוי חמה ליקוי לבנה מבחינת ברכת הלבנה?

לכאורה בעיסה העשויה להתלמד וליזרק לאיבוד,, הדבר תלוי במה שנחלקו הפוסקים האם צריך להפריש תו”מ מגירות שאינו מתכנן לאולם (נח’ בזה הט”ז ורעק”א ביו”ד סי’ א’ כמדומני), וכמדומני ששם דעת רוב הפוסקים שפטור וכ”פ בחזו”ע הל’ תו”מ, וא”כ מסתמא ה”ה לגבי הפרשת חלה