שבוע 81

נ”ל דהמקור לזה מהברייתא בעירובין נד ע”ב שכל ישראל למדו תורה מפי משה ומפי אהרן ומפי נדב ואביהוא ומפי הזקנים, וברייתא זו מוסכמת במדרשי ההלכה דכעי”ז מבואר גם מדברי התו”כ ר”פ ויקרא וכן במכילתא דרשב”י שמות רפי”ב, וממילא יש לומר ...

יעוי’ במשנ”ב סי’ תקמה סק”ט ובשעה”צ שם שהביא ב’ דעות בכותב ספרים לצורך עצמו דלהמג”א הוא מדין דבר האבד ולהגר”א הוא מדין כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, ומבואר דיש חילוק בין לצערו לבין מורדת שאינה לצערו, והיינו דדבר האבד הותר ...

לא חיישינן שמא ימות גם בגוסס וגם ברגיל לשכוח בכל שנה ושנה מותר לו לספור בברכה כל עוד שלא שכח השנה. מקורות: התשובה דשמא ימות לא חיישי’ ואפי’ הגיע לגבורות שאין לו חזקת חיים מ”מ יש כאן לכל היותר ספקא שמא ימות ...

הנה בגמ’ ע”ז יא ע”א וברמ”א סי’ רסה ס”ב נזכר ענין הנחת היד, אבל בטעמי המצות להאר”י פ’ ואתחנן דף צ”ד ע”ב כשיצא אדם מפתח ביתו ונותן ידו במזוזה ונושק וכו’ וכעי”ז הובא הנישוק בברכ”י סי’ רסה ס”ב בשם האר”י, ...

הנה בפשוטו היה צריך לברך אחר קדיש כיון שהקדיש נתקן על קריאה”ת [עי’ מג”א סי’ רצב סק”ב], וצריך א”כ שלא להפסיק ביניהם. אבל יש לטעון דמ”מ אין איסור לברך הגומל קודם הקדיש חדא דבלאו הכי מפסיקין קודם הקדיש בכמה דברים בימים ...

יש בזה פלוגתא, והמנהג שהביא הרמ”א הוא להחמיר, אבל המקיל כהמקילים אין למחות בידו. מקורות: א) ברמ”א ביו”ד סי’ שצא ס”ג כתב יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נישואין או ברית מילה עם המשמשין ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר ויש ...

הלכה פסוקה היא בשו”ע סי’ שסג ס”א אין מפנין המת והעצמות לא מקבר מכובד לקבר מכובד וכו’ ובתוך שלו אפי’ ממכובד לבזוי מותר שערב לאדם שיהא נח אל אבותיו וכן כדי לקוברו בארץ ישראל מותר ע”כ, וכתב שם הש”ך סק”ג ...