גם במשנ”ב סי’ קפט סק”ה שהזכיר לענות אמן אחר הרחמן לא הזכיר אלא שיענו אחרים, וכ”ש כהיום אצלינו (בקהילות בני אשכנז) שאין המנהג רווח לענות אמן אחר הרחמן, ושאלתי להגרח”ק זיע”א על זה והשיבני פוק חזי מאי עמא דבר. והנה ...
שבוע 33
בַּיִת/שבוע 33שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
נראה דאין בזה איסור כיון שהעיקר אומר לסובבים אותו, והראיה שאינו אומר “ונאמר אמן – אמן”, ויש לציין בזה לדברי המג”א סי’ סו סק”ו בשם המטה משה שמונ”ע אות קנד בשם ר”י החסיד דגם כשאין עמו בני אדם מתכוון למלאכים, ...
יש להגיע לב”ד ולשאול, ומ”מ אציין כמה מ”מ ונידונים בזה, (ויש לבדוק כל דבר במקור), והיוצא מזה שלכאורה בדיני שמים מחוייב לכל הצדדים, ואילו בדיני אדם אם היה קנין גמור בזה כדין ישלם גם בדיני אדם, ...
מסתבר דלא דהרי בגמ’ יבמות נג ע”א ובפוסקים באה”ע ס”ס קסו מבואר דנפל ונתקע ומת הוא גריעא מאופנים דחשיב בי’ גרועה, ואף דבי’ גרועה לא קנה לכל מ”מ כאן גריעא יותר דלא קנה כלל, ומשמע דאפי’ לאוסרה על האחין לא, ...
יש לפנות לב”ד לדון בדברים, והנני להדגיש שאין כאן פסק הלכה שמישהו יצטרך לשמוע אליו, אולם אציין בזה כמה מ”מ. קיצור הדברים שע”פ הלכה יש תשלומין באולם שעומד להשכרה ואדם השתמש בו למרות שחשב שהבעלים של האולם ...
יעוי’ בסוגי’ דחגיגה דמבואר שם שעיבור כזה אפי’ לכה”ג מותרת, ולדעת האג”מ אה”ע ח”א סי’ י וסי’ עא גם א”א שנתעברה באופן זה מותרת לבעלה, ואף שיש שחלקו עליו מ”מ כבר הביאו כמה ראיות מדברי הראשונים לדעת האג”מ [ממרדכי ...
כן. מקורות: לדעת התוס’ ביבמות כ ע”ב רק הער’ הותר לו, ולדעת שא”ר הותר לו גם גמר ביאה, אבל לכו”ע הער’ קונה כבגמר ביאה גם לענייננו כמבואר בלשונות עכ”פ חלק מהראשונים דבהעראה שמועילה מודים להתוס’, דהעראה היא ...
כמדומה שאין צד שיהיה מותר מדאורייתא, דהרי לענין יבמה הער’ הוא כמו גמר ביא’ כמבואר במשנה יבמות נג ע”ב ובשו”ע אה”ע סי’ קסו סוף ס”ח ובהרחבה בב”ש שם סק”ו. ומאחר שהער’ קונה כביא’ גמורה ממילא ביא’ שניה אסורה ככל ביא’ שניה ...
הקדמה לתשובה: כל האמור בתשובה זו הוא רק בנידון מצד החיוב ההלכתי אבל למעשה כמובן שיש לשמור החוק שלא להיתפס ולשבת במאסר וייגרם על ידי כך ביטול תורה ותפילה ושאר קלקולים. ע”כ ההקדמה והקדמה זו היא מעין הקדמת הערוה”ש לספרו ומעין ...
מה ששאלת למה מטטרון נזכר בשם זה מאחר שיש לו ע’ שמות כמ”ש באותיות דר”ע, הנה לפעמים יש שם אחד והשאר כינויין, כמו שמצינו בר”פ כיצד מעברין עי”ש ובעוד מקומות, ועי’ במדרש גבי משה אמר הקב”ה מכל שמות וכו’ אלא ...