אם יש חיוב להסיר כתובת קעקע

אין בזה חיוב אבל יש בזה דבר טוב, ראשית כל כדי שלא להידמות לגוים במלבושים כמו שמביאים בשם רז"ל (והוא בלק"ט) שלא שינו שמלתם במצרים, ושנית כל לדעת הרמב"ם פי"ב הי"א מהל' ע"ז ובסה"מ מ' ל"ת מא, ענין איסור כתובת קעקע הוא כדי שלא להידמות לגוים ולעובדי עבודה זרה שכך היה מנהגם, וכ"כ בחינוך סי' רנג, סמ"ג לאוין סא, רי"ו תא"ו ני"ז ח"ה, טור יו"ד סי' קפ (והעירו שיש לזה רמז גם באוצמ"ד בברייתא דישועה דמבואר שם מתוך הדברים שגויים ג"כ עוברין איסור בכתובת קעקע שלהם, והשל"ה כתב (ויקרא פרק דרך חיים תוכחות מוסר פר' קדושים) אהבתנו ליוצר כל יתברך היא בלב וחתומים באות ברית קודש והם עושים כתובת קעקע כדי שכוחות הטומאה לא יתרחקו מהם והשדים מכירים בכתובת קעקע), וא"כ יש בזה בודאי דבר טוב בהסרתו.

וכמובן שיש כאן ענין של התנתקות מהחטא כמו שכתב הרמב"ם בהל' תשובה על שינוי השם לבעל תשובה שהוא כאומר איני אותו האדם וכו', וממה שאמרו ז"ל על העבירה שהיא קשורה בחוטא ככלב ומלפפתו וכו', אנו יכולים להבין מתוך זה שמה שהחטא מלפף את האדם הוא דבר שאינו טוב.

ויש לציין עוד לדברי הגמ' בסנהדרין איזו היא קבלה גמורה משישברו את פגמיהן וכו' דאפי' במדבר לא עבדי וכו', ורואים מזה את הענין שחזרה בתשובה גמורה היא התנתקות מוחלטת מהחטא ואי רצון של שום שייכות עמו.

ויש לדון גם מצד שאינו דבר טוב להראות לאחרים שעשה איסור דחציף עלי מאן דמפרש חטאיה, וגם יש קצת שאלה של חילול השם בקעקוע לפי הענין, בפרט אם יש משהו גס או לא ראוי בקעקוע, ואולי גם שעל ידי שעושה קעקוע נראה לעמי הארץ כמו שהדבר מותר, וכמו שמצינו בהרבה מקומות שחששו לדבר המחזי כאיסור.

ולגבי אם מותר לעשות לעצמו את טיפול ההסרה אף שכואב לו ודומה לחובל בעצמו, נראה אם מתרצה בזה ומרגיש שיהיה לו מזה תועלת ביראת שמים פשוט שמותר דהרי מותר להכאיב לעצמו לצורך רפואה ואם מועיל לו ליראת שמים ולרפואת הנפש אינו חובל אלא מתקן, ועל דרך מה שאמרו לענין בל תשחית דבל תשחית דגופא עדיף, וכן הורו הרבנים לענין טיפול אסתטי שמותר לנתח לצורך זה אע"פ שחובל בעצמו (יעוי' אג"מ חו"מ סי' ב סו ומנח"י ח"ו סי' קה, ועי' קובץ הערות יבמות סי' ע').

וכן הגר"י זילברשטיין (חשוקי חמד פסחים עמ' תכז) הביא ששאל את הגרי"ש אלישיב זצ"ל והשיב לו שלהסיר את הכתובת קעקע הוא דבר ישר למעט תיפלה ומותר בעד זה לחבול בגוף כי האיסור לחבול הוא כשמזלזל בגוף אבל כשחובל להסיר תועבה מותר.

ויש להוסיף על לשונו של הגרי"ש דהוא ע"פ המבואר בגמ' בע"ז לגבי לעקור כלאיים לגוי שמותר כדי למעט את התיפלה וחזי' שהוא דבר טוב לבטל דבר שהוא צורת איסור, וקרי ליה למעט את התיפלה ואע"פ ששם לגבי הגוי הוא היתר גמור וכ"ש הכא.

ויש שהביאו ראי' מהתוספתא מכות פ"ג ה"ט שיש מצוה ממשית בהסרת הכתובת קעקע, עי"ש, ומאחר שדברי התוספתא שם אינם ברורים ויש שם כמה פירושים, וגם להמפרשים כפשוטו מודים דעיקר התוספתא לא מיירי במקרה רגיל אלא במקרה מסויים המבואר שם לכן לא הארכתי בזה, ועי' שו"ת שבט הקהתי יו"ד סי' קנד, ובאריכות והרחבה בזכור לאברהם תשע"ז תשובה מקיפה בנושא הסרת הקעקוע ולפי שהיה לי דברים לכתוב בזה וראיתי שכבר דן בהם לכך יעו"ש ולא אכפול הדברים כאן מלבד חלק מהדברים שהבאתי משם, (ורק אציין בקצרה דמה שיש מחברים שדנו מדברי הרמב"ם במשנה תורה שם שמשמע בדבריו שם שסובר שהעושים בו כתובת קעקע עובר איסור הוא מצד שיש לו השתתפות במעשה, דקרקע עולם הוא מעין מסייע ולובש כלאיים ג"כ חשיב מעשה, אם כי לגבי תספורת אמרי' בגמ' במכות דרק מסייע חשיב לכ"ע איסורא עי"ש, מ"מ גם באינו עושה כלום יש שותפות כל שהיא בגופו לענין האיסור שנעשה כאן, בפרט להמפרשים דמפרשי דמיירי הרמב"ם במסייע ממש, ואינו דומה למעשה שכלה ועבר ורק נשאר הרושם שלו, וגם מה שהביא שם הנידון משבט הקהתי מצד מראית העין מסוגי' דנתינת אפר ע"ג מכתו לכאורה יש שם ראיה חשובה דהרי מבואר שם בפרש"י שהאיסור הוא מחמת שהרושם נראה אחר זמן, ומה שחילק שם שבכתובת קעקע של איסור יש להקל יותר לענ"ד הוא אפכא דיש להחמיר בזה יותר).

ולענין כספי מעשרות הנה להנוהגים לתת כספי מעשרות רק לעניים פשיטא שאי אפשר לשלם מכספי מעשרות, וגם להנוהגים לשלם כספי מעשרות לצרכי מצוה, אבל בניד"ד יהיה תלוי, דלפי הצד שהוא יותר ענין ואין כאן מצוה ברורה ומוגדרת בהסרת הקעקוע, הלכך אין ראוי לתת לזה ממעשר כספים, אלא אם כן יודע בעצמו שיוסיף לו יראת שמים וימנע ממנו הנאת איסור אז יש יותר מקום להקל בזה, אבל לפי הצד שיש מצוה ממשית בהסרת הכתובת קעקע א"כ אפשר לשלמו ממעשר כספים להנוהגים לשלם מצוות ממעשר כספים, אבל אין הדבר מבואר ומוסכם מספיק ובפרט שהדין שמותר לתת מעשר כספים למצוה ג"כ אינו ברור ומוסכם בפוסקים והבו דלא לוסיף עלה.

אבל במקרה שיש עני שצריך את המכשיר בשביל שלא יצטרך לשלם למטפל שגובה יקר (וזה בא לסבסד כמה עניים יחד שיעור עלות הטיפולים שלהם מגיע לעלות של מכשיר דאל"כ אין כאן צורך עניים) מעיקר הדין מותר לקנות מכשיר כזה אם יהיה תועלת לעני זה מן המכשיר, ובלבד מי שהצדקה תהיה על דעתו הוא יתן הרשות לזה, דמכיון שהמכשיר אינו ניתן מתנה לעני, אלא נקנה למטפל שרוצה להשתמש בו לעניים, הלכך צריך מי שהצדקה על דעתו שיש בכוחו לשנות את הצדקה ע"פ המבואר בב"ב ח ע"ב ובשו"ע יו"ד צדקה (כמו שהרחבתי בעירי דינים אלו בתשובות אחרות).

או פתרון אחר אפשר לעשות לתת את המכשיר מתנה לעני הראשון ואז מותר לו לקבל זה מכיון שאין לו מאתים זוז ויכול לקבל אפי' אלף זוז אם נותנים לו כאחת, ובלבד שינתן מאדם פרטי, דמקופה של צדקה לתת לעני אחד יותר מהראוי לו נכנסים לשאלה בזה.

ולענין השאלה כשהקעקוע הוא דבר שיש בו איסור הסתכלות מה הדין, לכאורה פשוט דלפי מה שנוהגים כהש"ך (יו"ד סי' קצה סק"כ) וסייעתו הסד"ט והכו"פ והאחרונים שיש להתיר ברופא באשה כיון דבעבידתיה טריד, ה"ה יש להתיר כאן לטפל בזה, וכמו טיפול אסתטי שהעלינו במקום אחר להתיר, ובלבד שיודע שבאמת אין לו הרהור עבירה מזה, ואם רוצה להמלט מהרהור כאן יותר פשוט וקל לעבוד בכל פעם רק על חלק מהקשקוש ולהסתיר השאר שבזה אין ניכר כוונת המקשקש, ומה שיש לדון באופן כללי בענין בעבידתיה טריד עי' בספר גל נעול ח"א עמ' כד ואילך באריכות והרחבה כיד ה' הטובה.

הנה בגמ' אמרי' היה שם כתוב על בשרו הר"ז לא ירחץ ולא יסוך וגו', ומבואר בפשוטו שזה אסור, ולכן לכאורה אין היתר לדבר זה, וכ"כ הג"ר אביגדור נבנצל (אהל יעקב לא ילבש עמ' קלט) שאין היתר למחוק שם זה.

אולם הג"ר גבריאל ציננער (מח"ס נטעי גבריאל) כתב באריכות צדדי היתר לזה (בתשובתו הנדפסת באור ישראל עא עמ' עג) ותמצית חלק מדבריו הם דבפוסקים מבואר דלצורך קדושת ס"ת מותר למחוק שם שלא נכתב בקדושה, ויש להחשיב בשעה"ד שם כזה כשם שלא נכתב בקדושה וחשיב צורך שלא יהיה השם בביזיון, ובצירוף שתהליך המחיקה אפשר להחשיבו כגרמא.

והאמת שהיתר זה צ"ב דהרי בגמ' שם המשמעות שהוא אסור ואין היתר של ביזוי השם, וגם הרי נתכוונו לכתוב שם זה בקדושה, וגם היתר זה שלא יהיה השם בביזיון משמע בגמ' לכאו' [אם לא דנימא דשם מיירי בכוונה וכאן שלא בכוונה] דאינו שייך כאן, ומה שיש בזה חילול השם מנ"ל דכל צורך מצוה מותר, דאולי רק לצורך כתיבת ס"ת דבכה"ג אין בזה ביזוי השם כיון דהוא כבוד השם, אבל לצורך אחר שמא אסור, וגם הא דגרמא אמנם אי' בגמ' דמדאורייתא שרי אבל מדרבנן אסור כמבואר בפוסקים, וגם אינו פשוט דכל דבר שעושים כדרכו שכך הוא דרך הפעולה חשיב גרמא [ובמקו"א ציינתי לדברי הגרח"ע והאחרונים בזה], ומ"מ מאחר שיש כאן כבוד הבריות והעמדת הדת וצורך מצוה ותוספת קדושה ואיבוד התפלה וצורך גדול א"א למחות בסומכים להקל על היתר זה.

מה שפלפל שם בנידון דכל מילתא דעביד רחמנא אם מהני או לא מהני (תמורה ד ע"ב) לא הבנתי הדברים, דמה שהביא שם בשם המהרי"ט ח"א סי' סט גופא המהרי"ט שם ר"ל שדבר שהוא מציאותי כמו בניד"ד שהדבר לא יתבטל על ידי דנימא דלא מהני בכל כה"ג לא אמרי' דלא מהני, וממילא בניד"ד שחל המעשה בכל מקרה לא שייך לומר דלא מהני כתיבת השם, ומה שדן שם מדברי הרע"א בתשו' ח"א סי' קכט בהשוואת הסברא לגירושין עי"ש אם יש להביא ראיה לענייננו, לא זכיתי להבין השייכות לכאן דגירושין הוא ענין התורה ובזה שייך לדון אם מהני או לא מהני (וזה באמת מה שיתרץ המהרי"ט על קושיית הרע"א דכיון שגירושין הוא תלוי בהחלטת התורה אם להחיל חלות או לא ולולי התורה אי"ז אלא כמניח פתקא ותו לא לכך שייך בזה אי עביד לא מהני משא"כ בכל דבר שהוא מציאותי כמו חורש בשור ובחמור שהביא המהרי"ט שם וכמו הניד"ד ומה שהרע"א אפשר דלא הוה ברירא ליה דין זה אולי הוא משום דס"ל דמתן גט הוא מעשה של נתינה שלא התבטל ומ"מ המהרי"ט עצמו אולי לא התכוון לומר כן וממילא לא קשיא קושיית הרע"א) משא"כ שם כתוב הוא ענין מציאותי ומה דתליא קדושת השם בכוונת הכתיבה מ"מ הכוונה הוא רק תנאי בכתיבה אבל העיקר הוא המעשה והמעשה חל.

מה שהמנ"ח הסתפק אם יש מחיקת השם בשם שנכתב באיסור הנה מסתימת הפוסקים ופשטות הסוגיות אין חילוק בזה וכיון שהמנ"ח גופיה לא כתב דעה בזה אלא רק כתב דיש לדון בזה ממילא קשה לצרף צד כזה לקולא בדבר שעיקרו דאורייתא.

עוד מה שדן שם על שם שנכתב שלא בקדושה כבר הביא שם הגרג"צ שאינו פשוט כ"כ בפוסקים עי"ש שהאריך בזה.

אולם עיקר מה שיש לדון למעשה הוא מצד מה שדן שם אם נכתב על ידי גוי או משומד ובזה שייך הנידון של הפוסקים (הרחבתי במקו"א) לגבי גוי אם כשעושה על דעת הישראל הוא ספק או ודאי על דעת הישראל או ודאי שלא על דעת הישראל, ולכן א"א להסתמך על היתר זה במקום נכרי סתמא, ובפרט שהמשנ"ב בסי' שמ הכריע דלא כהחו"י סי' קפד שהביא הגרג"צ הנ"ל אלא כהפמ"ג, (אף דהיה מקום לדחות דמיירי במודפסים ע"י ישראל מ"מ דוחק להעמיד דוקא בכה"ג בפרט דהמשנ"ב נחית לזה במקו"א), אולם אם הכתובת קעקע נכתבה ע"י משומד לכאורה אין איסור להסירו.