שאלה
לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א
אחדשה”ט
א) שבועות לה: ת”ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה”ז נמחק לפניו כיצד ליי’ ל’ נמחק ביי’ ב’ נמחק ויי’ ו’ נמחק מיי’ מ’ נמחק שיי’ ש’ נמחק היי’ ה’ נמחק כיי’ כ’ נמחק כו’, לכאורה תמוה מדוע נקט הגמרא כל הני בבות, אטו כי רוכלא ליחשב וליזיל.
ובאמת הרי”ף הרא”ש והרמב”ם לא הביאו כולם.
וצ”ע.
ב) שבועות לו.
תנא ארור בו נידוי בו קללה בו שבועה כו’, לכאורה יש להעיר מדוע נקט תנא בסדר זה.
הרי לפי סדר הפסוקים הול”ל קללה, שבועה, נידוי.
(ועיין לשון הרמב”ם פרק ז מהלכות ת”ת – אלה שבועה נידוי).
ועיין רש”י שגרס ארור בו נידוי בו שבועה בו קללה כו’, וצ”ע בזה.
ג) אמר רבי יוסי ברבי חנינא אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים בו שבועה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן כו’, וראיתי לאחד שהקשה, היאך דרשו חז”ל שהאומר ‘אמן’ מקבל הוא עליו את השבועה, והלא בשבועת האלה בסוטה, נאמר ‘ואמרה האשה אמן אמן’, ואם כן נימא, דרק כאשר מקבל על עצמו פעמיים באמירתו אמן, רק אז חלה עליו השבועה, וצ”ע.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
א.
אפשר דכי אתשיל בבי מדרשא אתשיל על דבר זה וכה”ג אמרינן בעלמא ושמע השומע ושנה כל זה הואיל ונפק מפומיה דרביה, אבל לא שייך לפוסקים שאחר הגמ’.
ג.
במתני’ דסוטה מבואר דמה שהיא אומרת ב’ פעמים אמן אינו לחינם אלא דכל אמן קאי על ענין אחר כמבואר שם דקאי ב’ האמנים על ב’ דברים לכה”פ.
***
מק"ט התשובה הוא: 119150 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119150
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.