סנהדרין צד ע"א, שמות חזקיה וסנחריב ועוד

שאלה

בס"ד

לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!

אחדשכתה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

א.

בגמרא סנהדרין צד ע"א כתבה וז"ל: לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון מאי במשמניו רזון אמר הקב"ה יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות חזקיה דכתיב {ישעיה ט-ה} כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והאיכא חזקיה שחזקו יה דבר אחר חזקיה שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים סנחריב דכתיב ביה {מלכים ב טו-כט} תגלת פלאסר {דברי הימים ב כח-כ} פלנאסר {מלכים ב יז-ג} שלמנאסר {מלכים ב טו-יט} פול {ישעיה כ-א} סרגון (סרגין) {עזרא ד-י} אסנפר רבא ויקירא והאיכא סנחריב שסיחתו ריב דבר אחר שסח וניחר דברים כלפי מעלה, עכ"ל הגמ'.

במה שכתבה הגמ' ששמונה שמות היו לו לחזקיהו ושמו חזקיה הוא לא שמו אלא נראה כך שהוא שם כינוי לחזקיה שחזקו י"ה או שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים.

האם כך ההבנה או שבאמת שמו היה חזקיה והגמרא רוצה לגלות מדוע נקרא כן ומביאה ב' טעמים לכך שהתגלגל שיקראו אותו הוריו כן.

ב.

וכן על סנחריב שנקרא סנחריב שסיחתו ריב או שסח וניחר דברים כלפי מעלה, האם כן קראו לו הוריו והגמרא מגלה מדוע התגלגל שנקרא כך באופן כזה מב' סיבות או שהוא רק שם כינוי.

ועוד חשבתי לעצמי שכאשר כותבים סיחתו או סח בסמ"ך הכוונה היא על שזה סיח באופן של מריבה ושיחה הוא לשון תפילה כמו ויצא יצחק לשוח בשדה.

אם זה נכון לומר כן שסח הוא לשון מריבה ושח הוא לשון תפילה.

ג.

 עוד בגמרא (שם), וז"ל: להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר לאפריקי ורבי חנינא אמר להרי סלוג אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כי ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין, עכ"ל הגמרא.

ונשאלת השאלה האם ידועים אלו המקומות להיכן הם גלו האם זה נכון שהרי סלוג הם הרים מושלגים וס' וש' מתחלפות ויהיה נקרא כך הרי שלוג מלשון שלג ואולי הם הרי האטלס שנמצאים בצפון אפריקה במרוקו.

וכן שוש האם הוא חבל סוס הנמצא במרוקו וידוע שבני מרוקו לפעמים מחליפים את הש' בס' ועל כן זה נקרא סוס.

ושמעתי שהמזג של אותו אזור במרוקו הוא כמו ארץ ישראל (הורי שיחיו הם משם).

וכן היכן נמצא המקום עלמין.

ומה הוא שוש תרי.

אשמח מאוד אם כת"ר יוכל להשיב לי על שאלותי אלו ושכמ"ה.

באהבה רבה

בברכת התורה ולומדיה

רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

מח"ס מריח ניחוח

עפולה.

***

תשובה

שלו' רב וכט"ס

גבי שאלה א' בפשטות להלומד הפשוט ע"ד פשט הוה משמע דאי"ז שם אלא כינוי, דאל"כ הוה להו ט' שמות וכן גבי סנחריב, ואמנם במהרש"א נמצא לשון דמשמע שהם שמות אבל י"ל דלאו דוקא נקט אלא לפרש דבר בלבד מאי דעסיק עי"ש.

ויעוי' ברש"ש שם שנתקשה בדבר שהוא עיקר ושורש דברי הגמ' וז"ל, והאיכא חזקיה שחזקו יה כו', ק"ל דהא כולהו שמותיו ג"כ אינם אלא תוארים ע"ש מאורעותיו.

וכמו כן קשה גבי סנחריב דהלא רבא ויקירא ודאי שמות תוארים הם עכ"ל, ומשמע דמפרש בתירוץ הגמ' דלעולם חזקי' הוא שם אלא שנקרא על שם המאורע ולא כשאר השמות, ועל זה מקשה הרש"ש דהרי גם שאר השמות הם על שם המאורעות.

והיה מי שיאמר שהשם חזקיה אינו שם קבוע כלל אלא שם תואר שניתן לו לפי שעה, אבל דוחק גדול לומר שבכל הנבואות וכם בס' ישעי' ומלכים וכן בס' משלי שנזכר אגב ובכל ספרי חז"ל נזכר בשם חזקי' סתמא ולא בא' מכל השמות הללו, ולמה נימא שדוקא שם חזקי' לא היה שם קבוע.

ולתרץ כ"ז וליתן גם פשיטותא ויישוב למעלתכם אעתיק דברי הרב אברבנאנל זכרונו לברכה, אף דאינו שייך לגמרי דהא עיקר דרוש שלו מדבר בהקב"ה, מ"מ אעתיק דבריו דמתפרשין גם על חזקי' גופי' כמבואר בדבריו [ישועות משיחו ח"ב, העיון הג', פ"ב], וז"ל, ושיהיה לפ"ז ענין "ויקרא שמו" מלשון גדולה ושררה, כמו "וקרא שם בבית לחם" (רות ד, יא) "ועשית לך שם" (דה"א יז, ח), אף כאן אמר על חזקיהו "ויקרא שמו" שהקב"ה יגדל שמו וטבעו בעולם עד "ואגדלה שמך" (בראשית יב, ב).

הנה א"כ אם נפרש השמות האלה על הקדוש ברוך הוא נכון הדבר, ואם נפרשם על חזקיהו כבר יפלו עליו מבלי עירעור, וכן במלך המשיח היוצא מחלציו ע"כ.

עי"ש באריכות דילי'.

ולפ"ז י"ל דאדרבה שם חזקי' היה שם העצם, ושאר השמות הכונה לשמו בעולם וגדולתו.

גבי שאלה ב' בכתבי הסופרים הקדמונים ראינו בהרבה מקומות שלא הקפידו בין שי"ן שמאלית לס' בכתיבה, ראה לדוגמא יומא פ"ח לגבי שליו דמפרשי' סלו, וראה בפסיקתא רבתי פ' ויהי ביום השמיני גבי הפסוק כמסמרות במקום ש' והדוגמאות הן לאין ספור כמדומני, וכבר רמזתי מזה בחיבורי פשר דבר על מדרש פתרון תורה פ' חוקת גבי בשבעת מעסי אדם חוטא, ועוד בס"פ בלק לא הקפדתי אני הקטן בדברי המדרש בין סיחה לשיחה עי"ש, ומיהו יעוי' מה שכתבתי שם בפשר דבר פרפרת על ענין סיחה שם ששייכת רק לענין שם.

גבי שא' ג' אני מבין שכל עצמו לשאול בשמות ערים ובזה איני מתמצא, אם כי דבר ראשון אני יכול לומר ששי"ן לפעמים נקראת בסי"ן וכן בשמות ערים עד הדורות האחרונים ותמצא אמשטרדם ובנבנשתי והאריכות בזה אך למותר.

 ויעוי' עוד במהרש"א ולפי דבריו מעיקרא דמילתא מוכח שהעיר שוש היא בשי"ן שמאלית ולא ימנית עי"ש.

ודבר שני אפשר להוסיף דלצורך חקירת הענין אולי יש מקום לבדוק אם ערים אלו הם בדרך למקומות שגלו שם בנ"י כמבואר בספ"ק דיבמות עי"ש, או לא, אף דאינו בהכרח דיש לומר שסיבב אותם על דרך נתיבותי עוה.

יזכה להגדיל תורה ולהאדירה

***

מק"ט התשובה הוא: 119143 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119143