שאלה
א) מי שהתחיל פסוקי דזמרא (אמר ברוך שאמר והתחיל הודו וכו'), ונזכר שלא אומר ברכות השחר כלל, מה יעשה.
ב) מי שאוחז בפסוקי דזמרא ושומע קדיש האם יענה על יהא שלמא ואחרי המילים יתגדל ויתקדש שמיה רבא {וכתבתי להשואל: בתחילת דבריך אשמח לפירוט על איזה ברכה מדובר לגבי כל הברכות, כגון, ברכות התורה ברכת ענט"י.
וכתב לי: כונת השאלה היא למי שלא אמר שום ברכה לפני ברוך שאמר.
} .
יוסף חיים בלוך
***
תשובה
לכבוד הרב בלוך
שלו' רב
בדין ברכות השחר למיטב זכרוני רק על ברכה"ת שהוא צורך הפסוקי דזמרא מצינו במשנ"ב שהותר לענות, יתכן גם שברכת ענט"י יש מקום לצדד מאחר שלדעת הרא"ש נתקן לתפילה אם כן אפשר שהוא צורך התפילה ויל"ע בזה.
וברכת הודאה כגון אשר יצר אחר עשיית צרכיו התיר המ"ב שם לברך, אמנם יש כמה פוסקים שכתבו שלא לברך [עיין במקורות המובאים בילקוט פסקי תשובות סימן נא הערה 97, וחובה לבדוק ולברר כל המקורות בפנים].
מ"מ מה שדן המשנ"ב רק על ברכת התורה יתכן שהשאר נכללין בברכת הודאה.
שוב ראיתי לענין ברכת ענט"י הנ"ל שכתב בספר נפש דוד [עמ' לו] על הגאון האדר"ת וז"ל, כמה פעמים קרה לי ששכחתי לברך ונזכרתי בפסוקי דזמרה וברכתי אחר ישתבח קודם ברכת יוצר ופעם אחת נזכרתי באמצע ברכות קריאת שמע וברכתיה בין שמע לוהיה אם שמוע שבודאי מותר להפסיק בין הפרקים משום ברכה עוברת כזאת ואולי גם באמצע הפרק ועדיפא מברכת רעמים שהיא רק ברכת השבח ועל נטילת ידים היא ברכת המצוה ושייכא לקריאת שמע ג"כ כברכות ט"ו ועי' תוס' סוטה ט"ל דיבור המתחיל כל עכ"ל, עי"ש מה שהאריך עוד בענין לסמוך ברכה זו למוסף או למנחה לדעת הגר"א, דשמא י"ל שאין זו ברכה עוברת, עי"ש.
והנה בפוסקים דנו על חלק מברכות השחר אם נפטר בהם בשמונ"ע ושוב אי אפשר לברכן אח"כ, וברכות אלו יותר חמורים לענין זה אם לא יברך עכשיו, ועכ"פ אפשר שיכוון שלא לצאת על הצד שמועיל.
עצם דין פסוקי דזמרא שמפסיק לאמן הוא ברור במ"ב סי' נא סק"ח.
על יהא שלמא כתב בכה"ח (שם אות כב) שלא יענה, ואיני יודע אם דבריו מוסכמים.
אחרי המילים יתגדל ויתקדש מבואר בפוסקים שיענה (יעויין אג"מ ח"ד ס' יד, אישי ישראל פט"ז הע' כג בשם הגרשז"א).
[כל הנ"ל לא כתבתי אלא בעיקר ציונים לדברי הפוסקים, ולמעשה יש לעשות שאלת חכם].
בברכת פסח כשר ושמח וכט"ס
***
מק"ט התשובה הוא: 118960 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/118960