בס"ד אור לט' תשרי תשע"ו
מה שהקשה ע"ד החינוך קפ"ה, דיו"כ נקבע מבריאת העולם, ואילו בחז"ל (תדא"ז ספ"ד) מבואר שנגזר בירידת משה מהר סיני ע"י תפילתן של ישראל.
תשובה - נראה דעיקר היום נקבע כבר מעיקקרא מזמן בריאת העולם, אבל התאריך קבע לאותו היום ע"י תפילתן של ישראל אז.
אחר כתבי זה מצאתי לשון שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן סג: ומכח זה שישראל עשו תשובה גמורה זכו גם שיוקבע להם יום זה למחילה ולסליחה, וכדאיתא בתנא דבי אליהו זוטא פ"ד וז"ל: ובארבעים יום האחרונים שעלה משה להר סיני להביא את התורה גזרו יום צום ותענית, וביום אחרון שבכולם שהוא סוף ארבעים יום גזרו תענית ולנו בתעניתם כדי שלא ישלוט בהם יצה"ר, ולמחרתו השכימו ועלו לפני הר סיני, ישראל היו בוכים לקראת משה, והוא היה בוכה לקראתם, עד שעלתה בכיתם למרום, באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא על ישראל וקיבל את תשובתם, בישרה אותם רוח הקודש בשורות טובות ונחמות, ואמר הקדוש ברוך הוא לישראל בניי נשבע אני בשמי הגדול שלי ובכסא הכבוד שלי שתהא לכם בכיה זו לששון ולשמחה גדולה, ויהיה לכם יום זה יום סליחה וכפרה לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות עכ"ל, הרי שמכח תשובתם הגמורה זכו לא רק שימחל הקדוש ברוך הוא להם אלא שגם יקבע ליום סליחה להם ולבניהם עד סוף כל הדורות, ודבר זה מרומז בדברי רש"י הקצרים שמסיים בלשון לכך הוקבע למחילה ולסליחה וזה מראה ג"כ על שמחת הריצוי של הקדוש ברוך הוא עד שקבע עי"כ את היום הזה גם ליום סליחה וכפרה לדורות.
ומעניין הדבר, דאעפ"י דיום קדוש זה למחילה ולכפרה לשבים זקוק לכל בריות העולם כאויר לנשימה, וכדמצינו בספר החינוך פ' אחרי (מצוה קפ"ה) שכותב שהיה זה מחסדי האל על בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו, שאילו יתקבצו עונות הבריות שנה שנה תתמלא סאתם לסוף שנתים או שלש או יותר ויתחייב העולם כלייה, על כן ראה בחכמתו ב"ה לקיום העולם לקבוע יום אחד לשנה לכפרת לשבים, ומתחילת בריאת העולם יעדו וקדשו לכך יעו"ש, הרי שיום קדוש זה הי' מיועד לכפרה עוד מתחילת בריאת העולם, ולשם כל בריותיו כדי שלא יתחייב העולם כליה, בכל זאת אחרי התשובה הגמורה שזכו וכוונו ישראל לעשות ביום קדוש זה, זכו שניתן להם ביחוד יום גדול זה ליום סליחה וכפרה עד סוף כל הדורות, ולמעשה הכל תלוי בזה באמת בישראל, והמה המכוונים המשכיות של קיום העולם ושלא יתחייב כליה, וכדאיתא ביבמות ד' ס"ג, דאפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל וכו', וכן, אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל וכו' ע"ש, וארץ יראה רק מפחד שמא לא יקבלו ישראל את התורה, ותחזור עי"כ הארץ לתהו ובוהו, אבל כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה (עיין ע"ז ג'.
וברש"י) כי כל קיום העולם תלוי אך ורק בישראל.
ע"כ.
עוד יש להביא לשונו שו"ת ציץ אליעזר חלק יט סימן כד: וענין ההודע להם ויחודו של יום קדוש זה לעמו ישראל ברחמים עם ועקב קבלת התורה מסופר ברגשיות רבה בתנא דבי אליהו זוטא פרק ד', וזל"ק:.
.
.
[כדלעיל].
והמכוון, שעל ידי ההכנה דרבה שהקדימו ישראל לקראת קבלת התורה הזאת, זכו שנכנסו בברית קודש עם נותן התורה בקדושתו, והם המה שזכו שיחול עליהם לדורות עולם את הנאמר במקרא קודש להיות להם יום זה ליום כיפורים לכפר על נפשותם ושיזכו על ידי שיטהרו ביום קדוש זה לפני ה' בעינוי ושביתה מכל מלאכה שיטהר אותם מכל חטאתם עד סוף כל הדורות עכ"ל.
וראה עוד שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לד.
ויה"ר שנזכה לכפרה גמורה
מק"ט התשובה הוא: 119311 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119311