נלענ"ד שאינו מוכרח שבא רק מחמת חטא זה, דמהיכי תיתי לה, אלא שגם שייך שיבוא מחמת חטא זה, ואין אנו יודעים טעם לכל דבר.
ועוד נראה דאף כשבא מחמת חטא זה אינו בהכרח שבא מחמת חטא גמור דפעמים בא מחמת אביזרייהו או חטא מאותו שורש ופעמים לא מיחה או ראה אחרים ושמח עי' שבת קיח ע"ב ויומא סז ע"ב, ופעמים העונש בא על ביטול מצוות רשות או על ביטול הידור מצוה בלבד, עי' מנחות לט ע"א, ואמרי' בב"ר הן בקדושיו לא יאמין אפי' באי"י.
ולגוף הענין שמצינו בכמה מקומות במקרא שנאמר איש איטר יד ימינו דוקא גבי בני בנימין, נראה דהנה בנימין נקרא כן ע"י יעקב אבינו דכתיב ואביו קרא לו בנימין ובפרש"י שם פי' שהוא לשון בן ימים כמו בן זקונים, וכן בדניאל כתיב לקץ הימין והיינו הימים, בחילוף ם' ון' בסוף תיבה, אבל נראה שנכלל בזה גם ענין ימין ממש, ויעוי' ביבמות דאי טענה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה וכו' ומבואר שם שבן הנולד לזקונים הוא כעין יד העוזר וסומך, וממילא יכלל בדבר זה ברכה להיות בן ימין במשמעות של כח והצלחה הנרמז בימין, והנה בפרש"י פי' דאיטר יד ימינו היינו סתום יד ימינו, ונראה דשום רמז יש בדבר שלא נתקיימה בהם הברכה בשבט בנימין, ושמא מחמת רשעים שהיו ביניהם ולא מיחו בהם כדמפרשי קראי, ואין אנו בקיאין בדרשות.
ויש לציין דגם גבי קץ הימין בדניאל פי' חז"ל מענין הימין ע"ש השיב אחור ימינו, עי' בפסיקתא דר"כ פ' ותאמר ציון.
מק"ט התשובה הוא: 120417 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120417