מנחות כט ע”ב בתוס’ יש לדקדק מכאן דכתיב ויהרג חסר בלא וי”ו

עוד תוכן קשור:

1. יורשים ירשו דירה ויש ביניהם דין ודברים מתמשך כיצד לחלוק את הדירה, ובפועל הדירה עומדת זמן רב בלא שוכר ודייר, מאחר ולא הגיעו לשום הסכמים ביניהם, האם מותר להשתמש שם בלא רשותם מדין זה נהנה וזה לא חסר מכיון והיורשים אינם מרשים לגור שם לכן אסור לגור שם, ואפילו כל שימוש שלא היה משלם עליו שכירות (דהיינו גברא דלא עביד למיגר) ג”כ אסור, דדין זה נהנה וזה לא חסר לא נאמר לענין כפייה, שכל עוד שיש לו דבר בידו שיכול להשכיר אותו בכסף ואינו משכירו מטעמי נוחות א”א לחייבו לתת זאת בחינם משום […]...
2. מנחות כט ע”ב בתוס’ ור”ת מפרש בתחילה כזה מנחות כט ע”ב בתוס’ ור”ת מפרש בתחילה כזה, היינו שהוא חדוד בתחילתו בצד ימין עי’ בהרא”ש....
3. מנחות כט ע”א בתוס’ ונער יכתבם מנחות כט ע”א בתוס’ ונער יכתבם, וכעי”ז פי’ המפרש בחלק שם, ובביאורי למדה”ג הצעתי לפרש לולי דבריהם דהיינו מה שנער יכול לספור ממה שמלמדין אותו לספור באצבעותיו ובזה מתבאר דכתיבה היינו בכוונה וגם הקושי’ כאן לא קשיא לפ”ז....
4. האם נכון לדקדק בברכת קדושת השם של הש”ץ לומר וּשְׁבָחֲךָ בניקוד המיוחס להגר”ח מוולואזין נראה דלמעשה יותר טוב לומר וְשִׁבְחֲךָ בנוסח העולם, שהוא נוסח ברור ומקובל מלומר וּשְׁבָחֲךָ כמיוחס להר”ח מולוזין, שהוא נוסח שאינו ברור מכמה טעמים וכמו שיתבאר. ראשית כל כשאומר וְשִׁבְחֲךָ בודאי שעושה כן כמנהג העולם, אבל כשאומר וּשְׁבָחֲךָ אינו ברור שנוהג בזה כמנהג הגר”א, שהרי בדעת הגר”א עצמו יש מחלוקת, ומסדר המעשה רב נקט שאמר הגר”א […]...
5. לפי דעת הר”ן בשם התוס’ (בנדרים כח ע”א) שכל קרקע בחו”ל שייכת למלך המקום מה השתנה גבי יוסף בסוף פרשת ויגש כשקנה הקרקע דכתיב ותהי הארץ לפרעה יעוי’ בשו”ע הל’ עירובין סי’ שצא ס”א שמבואר מדבריו דיש דרגות בזה דיש מלך שיכול לסלק רק בשעת מלחמה ולמרות זאת מבואר שם דיש אופנים ששייך בזה בעלות לענין עירובין, ואולי כוונת הר”ן לזה, אולם א”א לומר דכוונת הר”ן ממש לזה דכתב הר”ן דיכול לומר להם אם לא תקיימו מצוותי אגרש אתכם, אבל אה”נ יש […]...
6. בגימטריא ציצית שהביאו הראשונים, מ”ט לא מחשבים חסר כמו שהוא בתורה שאלה (מהאיחוד בחידוד): {כתיב (במדבר ט”ו ל”ט), “וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אתֹוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם”, ופרש”י, “וזכרתם את כל מצות ה׳. שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי”ג”. עי׳ בפסוקים (שם ל”ח ול”ט), שבשלשת הפעמים שתיבה […]...
7. במה שפעמים נזכר בפרשה בלק סתמא ופעמים בלק בן ציפור | מ”ט נכתב צפר חסר שאלה {שלום רב לאוהבי ומלמדי תורתך כבוד הרב סילבר שליט”א בפרשת השבוע [כ”ב’ ב] וירא בלק בן צפור וגו’, וכן לקמן [פס’ ד’] ‘ובלק בן צפור מלך למואב וגו’, ולקמן [פס’ ז’] ‘וידברו אליו דברי בלק’, ובהמשך [פס’ י’] ‘ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפר מלך מואב’ וגו’, וכן בפסוקים יג-יד-טו בלק ללא הזכרת […]...
8. ברכות ד ע”ב, מדוע תהלה לדוד נאמר ע”ז שהיא נאמרה על סדר א”ב והרי חסר בה האות נו”ן שאלה לכבוד הרב עקיבא משה סילבר שליט”א שבוע טוב ומבורך שאלה: ברכות דף ד ע”ב, כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל”ף בי”ת – וכו’. אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו”ן באשרי, מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל. […]...
9. מה המקור לכתיבת ירושלם חסר יו”ד כן היא הכתיבה הקדומה במקראות כמעט בכל מקום וכך כתבו בכל הספרים העתיקים והישנים, ועי’ תוס’ תענית טז ע”א ד”ה הר בביאור מקור תיבת ירושלם, ודבריהם מיוסדין על הב”ר פנ”ו אות יו”ד, ולדבריהם ג”כ בביאור תיבת ירושלם א”ש אם כתובה בלא יו”ד כיון שהוא צירוף התיבות יראה שלם ואין כאן יו”ד. ובשו”ת שדה הארץ סי’ […]...