מכות ו ע”ב ואהדורי הוא דלא הוה ידע, קשה דא”כ ע”כ שהתורגמן היה מקרא רק דברי רבא ללועז ולא להיפך, א”כ מאי ס”ד דמקשה, וי”ל דכך באתה השמועה שכן נהג רבא ולא נתבאר מה המתורגמן עשה, א”נ המתורגמן מדנפשיה תרגם גם דבר הלועז לרבא.
מק"ט התשובה הוא: 135234 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/135234
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שלא היה צריך לנקביו כלל קודם התפילה אך ידע שיצטרך לנקביו קודם שיעבור שיעור ד’ מילין וכך הוה שבעת תפילה נשתנה המצב וכבר לא היה יכול להמתין ד’ מילין האם צריך לחזור ולהתפלל או לא הנה בשו”ע ומשנ”ב ובה”ל ריש סי’ צב מבואר דאם בדק עצמו קודם התפילה ולא היה צריך לנקביו כיון שהתחיל בהיתר יכול לסיים התפילה גם אם נתעורר לו תאוה באמצע תפילתו, וה”ה אפי’ היה צריך קצת לנקביו אלא שהיה יכול להעמיד עצמו עד פרסה בדיעבד א”צ לחזור ולהתפלל, אבל יש לדון באופן שאמנם עכשיו לא היה […]...
- מה כוונת רבינו יונה שכתב שבשלשה שמות שבקריאת שמע יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה נלענ”ד דאין כוונת רבינו יונה שזהו פירוש כל אחד מג’ שמות הללו היה הוה ויהיה, דאדרבה שם אלהינו אין פירושו מלשון זה, כמ”ש בטוש”ע או”ח סי’ ה. ויש לציין עוד דלשי’ הגר”א אפי’ שם ה’ אין צריך לכוון בו היה הוה ויהיה דא”צ לכוון [עכ”פ בעלמא מלבד פסוק זה של ק”ש] אלא רק קריאתו בלבד, […]...
- ביצה ל”ג ע”א תוס’ ד”ה דרש רבא וכו’ ודוחק הוא לומר דתלמודא קיימא דלא כהלכתא וכו’ ביצה ל”ג ע”א תוס’ ד”ה דרש רבא וכו’, ודוחק הוא לומר דתלמודא קיימא דלא כהלכתא וכו’, רש”י והתוס’ דהכא אתיין כהפוסקים שסוברין דאוקימתא דלעיל בריש מכילתין [דף ב] דביו”ט סבירא לן כר’ יהודה אתיא דלא כהלכתא, ועי’ בב”י ריש הל’ יו”ט [סי’ תצה] שהביא דעות הפוסקים בזה, ומיהו לא זכיתי להבין דברי התוס’ בזה, דהרי […]...
- שלום וברכה כבוד הרב.
אדם שנפשו חשקה בלימוד פנימיות התורה, ולא עלינו הגיע למצב שיוצר קשר עם שד ומקבל ממנו ידע אך האדם לא מבטיח לו כלום בתמורה, האם עבר על איזה איסור?
הדעה הפשוטה שמותר ואינו כדאי. מקורות: יש בזה דעות אם מותר לקבל מידע משדים או לא, אך הדעה הפשוטה והכרעת הרמ”א ביו”ד קעט סט”ז שאין בזה איסור וכמו שציין לזה שם הגר”א שכן מוכח בהרבה מקומות, (וגם המחבר שלכאורה הביא ב’ דעות אך יש לדון שיתכן שנחשב שלא הזכיר להדיא דעה החולקת על זה עי’ […]... - מהיכן ידע יהושע על האיש שר צבא ה’ שהוא אינו אדם יעוי’ בגמ’ מגילה ג ע”א שאמרו שידע יהושע שאינו שד משום שאמר כי אני שר צבא ה’, וקבלה בידינו שאין השדים מוציאים שם שמים לבטלה, ולכאורה עדיף היה להגמ’ להקשות שמא הוא אדם וכלל אינו שד. ויתכן שהיה ניכר ליהושע בדברי אמת בטביעות עין שהוא מלאך, ולכן קיבל דבריו כדכתיב וילן יהושע בלילה ההוא בתוך […]...
- בלעם שדיבר עם אתונו באיזה לשון דיברו ואם בלעם ידע לשה”ק מבואר במד”ר ותנחומא בפרשתין (ואגב אורחאן יש לציין דהמד”ר ותנחומא בפרשתין הוא אותו חיבור כמו שכבר כתבתי באיזהו מקומן, ואכמ”ל) שבלעם ידע לשה”ק ודיבר עם אתונו לשה”ק, וכדאמרי’ התם בדברי המדרש שגוי אע”פ שמספר לשה”ק לשונו סרוח עי”ש, ומסתבר שאם השיב לה בלשה”ק היא גם דברה עמו בלשה”ק בפרט שהיה שם לעיני השרים שלא היתה […]...
- יו”ד סי’ קנה ס”א אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם ע”ז וכו’ יו”ד סי’ קנה ס”א אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם ע”ז וכו’ ואם הוא מין אפי’ סתם לחש אסור שודאי מזכיר שם ע”ז, וברמ”א וכן אסור ללמוד ממנו לחש, לכאורה אפשר ללמוד מזה לרפואות אלנטרנטיביות המצויות בזמנינו דאף נראות כפועלות כעל טבעי אין אסורות מצד חשש ע”ז אלא אם כן […]...
- חולין ב ע”א בתוס’ ד”ה התם דלא הוי ארבעים בכתפיה חולין ב’ ע”א בתוס’ ד”ה התם, דלא הוי ארבעים בכתפיה, עיקר כוונת התוס’ דדבר שלקה אדם על ידו ס”ד דחשיב מגונה ומרוחק מן המזבח, וכה”ג אשכחן גבי מיתתו של שור הנסקל [סנהדרין נד ע”א] שלא תהא בהמה עוברת בשור ויאמרו זוהי שנסקל פלוני על ידה, אבל כמדומה שלא מצינו כיו”ב לענין קדשים, דאילו אתנן זונה […]...
- נדרים נט ע”ב דלא קטרח נדרים נט ע”ב דלא קטרח, פירוש משום דבירדו עליהם גשמים מאליהן עסקינן, וגם אם שמח בזה מ”מ לא טרח לזה....
