השדי חמד ח”ג מערכת מ’ ת’ עמ’ תרי כתב שנראה שאין מקור לדבר זה רק שיחה נאה בפי הבריות.
וראיתי מי שציין לזה מקור בחיד”א בדבש לפי מערכת י’ אות כא, אבל עיינתי שם בפנים ולא ראיתי דבר השייך לענין פדיון הבן.
ויש מי שכ’ דבר זה בשם האר”י אבל לא מצינו כן בכתבי מהרח”ו וגם לא בכתבי שאר תלמידים אלא מהדורות המאוחרים בשם האר”י ואינו כמין ימא לטגני (עי’ קידושין מד ע”א וברש”י שם).
ומ”מ בכמה ספרים הביאו דבר זה, וכ”ה בפרי צדיק פר’ בא מאמר פדיון הבן ועוד ספרים, וראה בהרחבה הרבה מ”מ בזה בספר אוצר שמעון עמ’ תט, ומ”מ רוב החיבורים שהובאו שם אינם מוקדמים הרבה להשד”ח אלא בערך מדורו של השד”ח והלאה או מעט יותר, ואמנם השד”ח לא מצא כן במקורות קדומים, אבל עכ”פ לדידן יש להחשיבם ג”כ כמקור לזה.
וראיתי מי שציין שהמקור לענין זה הוא בשו”ת רשב”ן [או”ח סי’ קסו], ומ”מ אי”ז קושיא על השד”ח הנ”ל, משום שהחיבור שו”ת רשב”ן הוא לרבי שלמה צבי בן נתן שיק שהיה מהאחרונים, ונדפס ג”כ כמה שנים בודדות לפני הספר שדי חמד.
השלמה לענין תענית פ”ד תעניות בפדיון הבן
הראוני מאמר שנתפרסם בענין ומבואר שם מכמה לשונות של ספרים מהדורות האחרונים שהזכירו שהוא מאמר העולם, ומשמע ג”כ שהיה ידוע לאותם המחברים שאין לזה מקור קדמון מאוד.
מק"ט התשובה הוא: 126672 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126672
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.