{עש"ק פ' וירא תשע"ו}
שאלה - הפנים יפות כתב שקודם מ"ת היו יכולין למול קודם שמונת ימים וצ"ע ממ"ש בבראשית פרק כא פסוק ד, וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים, ואי איתא שהיה יכול למול מבן יום א' הא אברהם איהו מרא דשמעתתא דזריזין מקדימין למצות (פסחים ד' א'), ושהויי מצוה לא משהינן (יבמות ל"ט א'), ומ"ט המתין עד יום ח'.
תשובה - אברהם אבינו קיים את התורה כולה עד שלא נתנה כמו שנתנה אח"כ, כדאיתא ביומא כ"ח ב', ומכח זה למדו התוס' בפ"ח דיבמות דף עא ע"ב וז"ל, לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו - ומ"מ אברהם פרע מילתן אף על גב דלא נצטווה כדאמר בב"ר (פרשה מ"ז) דאפי' עירוב תבשילין קיים, וא"ת אם לא ניתנה פריעה עד יהושע היכי גמרינן מיניה הא כתיב (ויקרא כז) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ויש לומר דהלכה למשה מסיני הוא ויהושע אסמכיה אקרא עכ"ל.
וע"פ דבריהן י"ל ג"כ לענינינו שהעדיף לקיים מילה בשמיני ואין להקשות דחומרא דאתי לידי קולא היא, כיון שבמצב שלו היה עליו להיות זריז למצוה, דזה אינו כיון שהיה עליו לעשות מילה בשמיני מצד ההידור וכמ"ש רז"ל שיש בזה ענין שיעבור שבת על התינוק קודם המילה, ובכה"ג לא שייך זריזין מקדימין, דהרי השוחט תמיד כחוש אע"פ שיצא יד"ח י"א שיכול לשחוט עוד אחר, וכ"ש הכא לאחר המצוה לעשותה יותר בהידור פשיטא דשרי ומצוה הוא.
ועיקר הדין כתבו זה התה"ד ועוד פוסקים (עיין בתשובה מכמה גדולים הנדפסת בסו"ס לבושי צדקה להר"צ הכהן), דכל היכא דשייך להדר אח"ז לא אמרי' זריזין מקדימין למצות אם יקדים.
והנה בעיקר דברי התוס', עיין במגיהים שם שנתקשו שכבר בגמ' ביומא נזכר כן.
ושמא התוס' גרסו ביומא שם עירוב תחומין כמו שהוא באיזה ראשונים, וכ"כ הגר"א, (וע"ש בהגהות וציונים עוז והדר), ועדיפא להו להביא לרבותא גי' הב"ר שאפי' עירוב תבשילין שהוא דרבנן ללא שום פקפוק קיימו, משא"כ עירוב תחומין דלר"ע ודאי הוא דאורייתא, וגם לרבנן הוא דאורייתא בי"ב מילין לדעת הירושלמי וכמה מגדולי הראשונים.
מק"ט התשובה הוא: 117410 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117410