בטעם הדברים נאמרו הרבה פירושים, ראה רש"י בקידושין פב ע"א שכתב כמה טעמים, וראה עוד במיוחס לרמ"ה, מאירי, מהרש"א, רע"א, מהר"ל, ענף יוסף, בן יהוידע.
ועיקרי הדברים הנזכרים בדברי הרבה מהמפרשים (וגם ניתן להבחין בהם בהרבה מהפוקרים והמופקרים) הוא ענין הגאווה והשליטה הלא מוגבלת וחוסר הזהירות בענייני פיקוח נפש המביאה לידי הרגל של שחרור אחריות וחוסר רגש מינימלי בקבלת החלטות של פיקוח נפש.
ויש לציין דגם רוב המוחלט של הרופאים בפועל אינם שומרי מצוות כלל (ובזמנינו מקובל לומר שהקהל מהכת הנודעת המורדת בהקב"ה בגלוי בכל הזדמנות אפשרית מחמת ענייני הערכה וגאוה עצמית מופרזת כידוע, הרבה מהם רופאים פוקרים, וזה לא במקרה אלא תוצאה של דרך וצורת חיים של הנהגת שליטה וגאווה במשך שנים בשיטת אני ואפסי עוד), ואיני יודע מה היה בענין זה בזמן הגמרא, אבל אם היה דומה למה שהיום, יש מקום לומר שדברו על הרוב כדרך הרבה דברים בהלכה שנמדדים על פי הרוב (ואע"ג שאמרו טוב שברופאים לא התכוונו לכלול כולם).
לגבי שאלתך אם ענין זה נוהג בכל רופא או לא, יש לציין שהיו הרבה צדיקים שהיו רופאים, כמו אבא אומנא בגמרא בתענית וכן הרמב"ם, וכן במשך הדורות היו כמה חכמים שהיו גם רופאים, ועי' בריש פ"ז דגיטין שמשמע שם שרב אשי גם היו רגילים לבוא אליו לשאול ברפואה, וגם הרמב"ן כתב רפואות, ועד היום יש רופאים שאנו יודעים עליהם שהם צדיקים ומדקדקים בהלכה, ולא נפרט שמות על גבי במה זו אבל הדברים ידועים.
אלא מדובר בסתם רופא שאין יודעים עליו שהוא כשר שעליו שאנו אומרים שגם אם הוא נראה מקופיא כאדם לא רע (שהוא למעשה הטוב שבהם כיון שהרבה מהם ניכר עליהם מיד שאינם כן) מ"מ יש לחשוש שהוא עלול ליפול לגהינם, והוא נפק"מ רק שלא לבחור באומנות זו כמבואר במשנה שם, וכמובן שלא נאמר הדברים לענין שיהיה אפשר להחזיקו כרשע בלא בדיקה לגבי שום דין רק מחמת שהוא רופא, וגם לא נאמרו הדברים כהבטחה שכל רופא יפול לגהינם וכמו שהתבאר, והדברים פשוטים.
והרמב"ן (בתורת האדם ענין הסכנה) כתב שלא אמרו כן אלא לגנות הפשיעות והזדונות של הרופאים אך אין חשש איסור בדבר להיות רופא, ויתכן שכוונתו שגם מש"כ טוב שברופאים לגהינם הוא רק מחמת איסורים של פיקו"נ שעלול לגרום בדרך עבודתו אבל לא שכל מעשיו בעוה"ז הם רשע ופשע.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 121854 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121854
לפי דברי הרב שליט"א צ"ע האם מותר ללכת לרופאים שהם פוקרים ומופקרים שכל פירושי הטוב שברופאים לגיהנם יש בהם. ואם כן מה הוא ההיתר ללכת לרופאים היום, אבל מה יעשו אנשים ורוב הרופאים הם פוקרים ומופקרים.
אכן כך הוא הדין שלא בכל דבר אפשר להסתמך על רופא שאינו שומר תורה ומצוות כגון לעניינים הנוגעים לפסק הלכה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קפז ס"ח, אולם במקום שאין איש מסתמכים עליהם מדין אומן לא מרע אומנותיה (בפ"ד דמנחות ועי' בב"י יו"ד ריש סי' צח ובנו"כ שם) והרע במיעוטו, ואנחנו בגלות אצל הרופאים כמ"ש הקה"י בקריינא דאגרתא ח"ג אות לב, ועי"ש עוד אות לד.