מסברא נראה שאין הדבר תלוי במראה עינים ממש, אע"פ שבירושלמי שם נזכר שראו עיניו, ואע"פ שבגמ' ביומא עו אמרי' שהסומא אינו שבע כ"כ ממה שהוא אוכל, מ"מ הסומא יש לו גם הנאה ממין פרי חדש.
ובתשובה הסמוכה לזה הבאתי כמה טעמים בזה, אבל לכל הטעמים שייך הדבר גם בסומא, ויש לציין דבקרבן העדה הזכיר שהוא כדי שיוכל לברך שהחיינו על כל הפירות, (ויש לציין לדברי הגמ' בעירובין מ ע"ב דמשמע שם שלא היה דין זה פשוט בזמנם לברך שהחיינו על פרי חדש וקצת דוחק להעמיד דברי הירושלמי רק מטעם זה), ומעין זה כתב בתשב"ץ סי' שכ והובא בט"ז סי' רכז סק"ב שהוא כדי להרבות בברכות, והכונה להרבות בברכות שמרגיש בהם הודאה להקב"ה, וממילא הוא הדין בסומא.
מק"ט התשובה הוא: 119683 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119683
פוסטים קשורים לנושא:
לגבי דברי הירושלמי בסוף קידושין שטוב לאכול מכל מין פרי בכל שנה אם הוא רק בפירות או גם בשאר מאכלים
בדברי הירושלמי סוף קידושין שעתיד אדם להתבע על כל מה שראו עיניו ולא אכל האם צריך להשתדל ולטרוח בזה לאכול מכל מיני הפירות ומה הדין במיני מאכל שאינם פירות
לר' יוחנן בן נורי שסובר שאורז הוא מין דגן האם הוא מין חיטים או שעורים או לא
אדם שבירך אשר קדשנו במקום בורא פרי הגפן בקידוש בליל שבת ותיקן עצמו תוך כדי דיבור וסיים בורא פרי הגפן האם חשיב שבירך בורא פרי הגפן
ריאה המאירה את העיניים (חולין מט ע"א) האם הוא בכל מין או רק באווזא או רק בטהורים
האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן
קידושין פ"ד, האם לא עלו לא"י בימות עזרא אלא פסולין
מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים
האומר יהי רצון של הירושלמי קודם ערבית האם אומרו קודם והוא רחום או לאחריו