כתובות ע’ ב המודר הנאה

עוד תוכן קשור:

1. המודר הנאה מחבירו הנאה המביאה לידי מאכל האם יכול להשאיל לו כלים שאין דרכם להשכיר אבל תהיה לו מזה טובת הנאה של מאכל יעוי’ בש”ך וט”ז ונו”כ ביו”ד סי’ רכא ס”א שכתבו בשם הרא”ש הטעם דכלים שדרכן להשכיר הוא בכלל האיסור הוא משום שדרך לשוכרן בממון, והרי מכיון שחוסך לו ממון יכול לקנות על ידי זה מאכל, וממילא הו”ל הנאה המביאה לידי מאכל. ולפ”ז דבר שאין דרכו שמשיג מאכל גם אם יש היכי תמצי להשיג בו מאכל על […]...
2. כתובות קי ע”ב, האם אכן נכון להוציא אשתו בשביל לעלות לא”י שאלה לכבוד הרב שליט”א שאלה: כתובות קי: “ת”ר: הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות – כופין אותה לעלות, ואם לאו – תצא בלא כתובה”, מה הדין אם הוא רוצה לעלות לא”י והיא לא, ובא ושואל לדעת תורה מה עדיף לעלות לא”י ולגרשה, או להישאר בחו”ל מפני שלום ביתו. יישר כח אהרן אריה כהן *** […]...
3. כתובות סד ע”ב לא פסק לה שעורים אלא וכו’ סמוך לאדום כתובות סד ע”ב לא פסק לה שעורים אלא וכו’ סמוך לאדום, יש לציין דגם ע”ד ח”נ יש לזה ביאור (עי’ במאמר החכמה להרמח”ל על שעורים) ואכה”מ....
4. מי ששותה מים שלא למטרת הנאה כלל אלא למטרת בריאות מכיון שמתכונן לצום ואינו רוצה שיכאב לו הראש האם מברך על זה דעת הרוב המוחלט של פוסקי זמנינו שאין מברכים שהכל באופן כזה (ראה בהרחבה רבה באופן כעין זה ובאופנים דומים בביאורים ומוספים סי’ רד על משנ”ב סק”מ בשם הרבה מאוד מהאחרונים ופוסקי זמנינו), ולכן פטור מלברך שספק ברכות להקל. אמנם אם נהנה מן השתיה גם עכשיו בודאי שצריך לברך. ומכל מקום גם אם שותה לצורך מחר […]...
5. מצות לאו ליהנות נתנו לקיים מצוה לכתחילה באיסורי הנאה ובדברי הרמב”ם שאלה {שלום וברכה אל הגרע”מ סילבר, אחדשה”ט הנה איתא ברמב”ם (פ”א מהל’ שופר ה”ג) “שופר של ע”ז אין תוקעין בו לכתחלה ואם תקע בו יצא ושל עיר הנדחת אם תקע בו לא יצא. שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אע”פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא ואין בקול דין גזל […]...
6. פרסומות ששומע תוך כדי ההאזנה במדורים שונים שמשמיעים בהם שירים ואין בהם שום הנאה אלא טרחא ועומס האם מותר לשמוע אותם בבין המצרים מכיון שאין השמיעה למטרת הנאה כלל ואינו נהנה מזה כלל אין בזה איסור. דהו”ל כמו לא אפשר ולא קמכוון ובפרט לענין שירים שהאיסור הוא רק בהנאה ובאופן שהוא רק טירחא ולא הנאה אין כאן הגדרה של זמר האסור, וכעין זה נקטו פוסקי זמנינו לענין מי שמתקשר ושומע שירי המתנה בטלפון (ראה אשרי האיש ח”ג סי’ […]...
7. האם מותר לאבל בימי אבלו ללמוד נגינה בכלי שיר כשיש לו מזה הנאה ומרגוע בפוסקים דנו אם אבל יכול ללמוד נגינה בימי אבלותו אולם הצד להתיר בזה הוא משום דבעבידתיה טריד (עי’ שו”ת מהר”ם שיק יו”ד סי’ שסח וציוני הלכה עמ’ תצו בשם הגרי”ש אלישיב), אולם כל הנידון בזה אם אינו נהנה, אבל אם נהנה מזה הו”ל כמנגן להנאתו שאסור (ע”ע ציוני הלכה שם). ומה שיש מרגוע בזה בפשוטו […]...