שו”ע או”ח סי’ תקיח ס”ו, בהמה שמתה וכו’ הר”ז מחתכה לכלבים ואם לא היתה מסוכנת וכו’ הר”ז מוקצה ולא יזיזנה ממקומה ע”כ, המשמעות כאן דחיתוך אפי’ בלא נגיעה ביד ממש אסור אם הוא מוקצה, ועי’ עוד לעיל סעי’ ג גבי שפוד בבית שיש בו סכנה דגם טלטול מן הצד הותר רק מחשש סכנה, עי”ש במשנ”ב ובה”ל, ובמקו”א כתבתי בזה עוד בדעות הפוסקים.
מק"ט התשובה הוא: 136417 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136417
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם הבאת פנס בשבת למקום חשוך כדי להשתמש בו נקרא טלטול לצורך גופו המותר אין לטלטל פנס בידו לצורך גופו ומקומו, אלא רק באופנים המותרים בטלטול (ניעור, ורגל) בכל אופן לפי התנאים והשיטות המתירות טלטול מוקצה באופן כזה. מקורות: לכאורה היה מותר, כיון שהוא צורך גופו ומקומו, ועל אף שמבואר בסי’ רעז הזכירו לגבי נר שאם יש שם שמן א”א שלא לקרב או לרחק, שלא יטלטל את הנר אפי’ […]...
- האם מותר בשבת לשחק במוקצה להנאתו על ידי טלטול ברגל בשינוי טלטול בגופו להחזו”א אינו מותר אלא בכדרכו כגון הולך כדרכו ולהמשנ”ב מותר גם בלא זה, אבל לא הותר אלא לצורך גדול, וכן הסכימו פוסקי זמנינו. מקורות: המקורות לזה פורטו בתשובה הסמוכה [המתחילה “האם מותר לתלות דבר” וכו’]....
- מה שיש להקפיד בלבישת הבגדים שלא להפוך את הצד הפנימי לחוץ האם הוא רק בבגדים חיצוניים או גם בבגדים פנימיים שאינם נראים כלל עיקר הקפידא בבגדים חיצוניים, ומ”מ גם בבגדים פנימיים יש ענין להקפיד ע”פ סוד ולשם דרך ארץ ויישוב הדעת. מקורות: בגמ’ שבת עז ע”ב משמע שבבגד פנימי א”צ להקפיד שלא יהיה קרוע, אולם בשבת קיד ע”א לענין בגד שאינו נקי אי’ שיש לכלוך שצריך להקפיד גם בבגד פנימי ויש שרק בבגד חיצוני, ולענייננו דומה למה שנזכר […]...
- מי שמסופק כמה נרות היום האם ידליק כמו הצד הקטן או כהצד הגדול היה מקום לומר שידליק כהצד הקטן יותר, שהרי למה ידליק נר אחד מספק דהרי אין להדליק יותר מן היום שבזה אין היכר עי’ בבה”ל תרעא ד”ה כדי וברמ”א שם, וא”כ שב ואל תעשה עדיף. ומצד שני יש לומר שידליק יותר כמ”ש החכ”ש ע”פ הרמ”א סי’ רסג דבדבר שהוא במנין יכול להוסיף, אולם נראה שכאן א”א […]...
- בעניין הפסיעות שאחר תפילת שמונה עשרה, האם מחוייבים לחוש לדעת המג"א שאסור לפסוע כשיש מתפללים בד"א שלאחוריו מן הצד הנה יש בזה מחלוקת המג”א והא”ר, והמנהג ברוב המקומות להקל בזה, ומאידך הגרח”ק נקט שצריך להחמיר בזה מלבד בשעת הדחק. ויתכן שטעמו משום דבגמ’ בברכות הביאו הדבר מפסוק בשמואל, וממילא דינו חמור כדברי קבלה, ודברי קבלה קיימא לן שהן כדברי תורה, אמנם יש בזה סתירות ברש”י בביצה ואמנם דעת הר”ו בשם הגאונים לגבי מגילה שדברי […]...
- פרס הסכך מן הצד כשהסכך עומד בלא ג’ דפנות ואחר כך השלים הסכך על כל הסוכה האם חשיב תעשה ולא מן העשוי או”ח ס”ס תרלה ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות, צל”ע בסתם סוכה שדרך לפרוס הסכך מעט מעט ועדיין אינו מגיע לדופן השני וגם פעמים שעדיין חמתו מרובה א”כ למה לא נימא תעשה ולא מן העשוי ומעשים בכל יום דעבדינן הכי, ואולי משום דכשממשיך הסכך חשיב עשיה בסכך אבל עי’ בבה”ל לעיל סי’ תרלא ס”ט דאינו […]...
- איך הותר לברך על המחיה על דבר שהגדרתו ספק פת הבאה בכסנין [לדעת כמה פוסקים] כגון דבר שאינו עונה על כל תנאי פת הבאה בכסנין מצד ספק ברכות להקל הרי יש צד שאסור לו לברך ברכת על המחיה הטעם שהותר לברך משום שיש כאן כמה ספקות, דיש פלוגתא דרבוותא בראשונים מה הגדרת פת הבאה בכסנין ויש ג’ דעות, ויש עוד פלוגתא של הרבה פוסקים האם ג’ התנאים הם פלוגתא או שכל דבר העונה על א’ מהתנאים הוא פת הבאה בכסנין [והביאור הלכה הביא בזה דעות והכריע דספק ברכות להקל ויש עוד אחרונים שלא […]...
- איך הותר לשאול המלך לשאול באוב ברוב המדרשים והמפרשים משמע שבאמת היה בזה איסור מעשה אוב ומחמת זה נענש במיתה מן השמים (עי’ ויק”ר פכ”ו ותנחומא פרשת אמור ומדרש שמואל ריש פרשה כד ועוד). ופשוט וברור ששאול עצמו היה לו איזו הוראת היתר בזה, כגון שסבר שיש להתיר לצורך פיקוח נפש, או שסבר שאסור רק אם מכוון לשם ע”ז או שסבר […]...
- מעשר שני בירושלים בזמן הזה שלא הוכשר האם הותר להכשירו ולטמאותו הנה כתב הרמ”א ביו”ד סי’ שלא סעי’ קלה ויש להכשירו כדי שיקבל טומאה ויהא לו היתר בפדיון ע”כ, וצ”ב מה ההיתר לטמאותו כיון שאסור לטמאות בידים, אולם פשטיה דהרמ”א שמותר לטמאותו בידיים. אולם יעוי’ לעיל בסעי’ יט לגבי תרומה שכתב הרמ”א ג”כ דין זה לגבי תרומה, ומבואר להדיא שם דהיינו קודם מירוח דהיינו קודם שיתחייב […]...