חולין ג ע”א בד”ה אבל בא ומצאו

עוד תוכן קשור:

1. בחור התקשר בטלפון לגופי כשרות ואמר שמצא בטיול כרם נטוע בכלאים ובגוף כשרות אחד האמינוהו והלכו לבדוק ומצאו אולם בגוף אחר לא האמינוהו – הדין עם מי הדין עם גוף הכשרות שהלכו לבדוק, דיש כאן עד אחר באומר בא ואראך דאיכא לברורי ובאופן זה צריך לחוש לדבריו אפי’ היכא דאתחזק התירא כמבואר ברמ”א ביו”ד סי’ קכז ס”ג והוא מוכח מגמ’ קידושין סו ע”ב ואין בזה חולק כמ”ש בש”ך שם סקכ”ד, (וגם הרמ”א שכ’ בלשון יש אומרים עכ”פ איהו גופיה נקט כן לדינא, […]...
2. חולין ג ע”ב תוס’ ד”ה בודק אבל כותי חולין ג ע”ב, תוס’ ד”ה בודק, אבל כותי וכו’, מבואר בדבריהם דכותי נאמן בבדיקת סכין ביוצא ונכנס, ובשערי תשובה לרבינו יונה [ש”ג סי’ צו הובא בב”י יו”ד סי’ יח סי”ז] כ’ דבעי’ ירא שמים לבדיקה כיון דבקל יכול לטעות אם לא יתן לבו להקפיד, והי’ מקום לומר דסברא דנפשי’ קאמר דבזה יש לומר דסתם עד […]...
3. חולין ג’ א בד”ה המניח (השני) אבל קשה חולין ג ע”א, בד”ה המניח (השני), אבל קשה ממתני’ דהמקנא וכו’, ואין ליישב דהתם בסתמא משמע דיעבד משא”כ הכא גבי יין דמוכחא מילתא דלכתחילה מיירי משום אידך מתני’ דמייתי אח”כ, דאם נימא דכאן מוכח מאידך מתני’ דמיירי גם לכתחילה, א”כ הוא הוכחה לכל מקום שנשנה בלשון זה, כל עוד שאין הוכחה כנגד, וכדמוכח לעיל [דף […]...
4. חולין ג’ א בד”ה המניח (הראשון) אבל חולין ג ע”א, בד”ה המניח (הראשון), אבל אי וכו’, ודבריהם להכשיר בדיעבד בלא בדיקת כזית, הם דוקא היכא דלכה”פ נכנס ויוצא, דהרי גמ’ לאביי דבדיקת כזית ג”כ מיירי רק בנכנס ויוצא, ועוד דאם נימא דהתוס’ באו להתיר בדיעבד גם בלא נכנס ויוצא, א”כ אין שום ראי’ מהגמ’ דהרי מתני’ דהמניח וכו’ גופא מיירי בנכנס ויוצא, […]...
5. חולין ב ע”ב בשיטמ”ק בהוספה לתוס’ סוד”ה אבל אמר הרי עלי לא חולין ב ע”ב, בשיטמ”ק בהוספה לתוס’ סוד”ה אבל אמר הרי עלי לא, אלא סתם ערכין ונדרים לאו בהכי מיירו, בתוס’ לעיל [בעמ’ זה ד”ה אבל] אוקמו ההיתר הנזכר בבראשית וביונה דהיינו דוקא בעת צרה, ואין זו סתירה לדברי התוס’ בשטמ”ק כאן, דהתם מפורש בקרא שהיתה עת צרה, אבל העירו ע”ד התוס’ הנ”ל דלפ”ז יש להעמיד […]...
6. חולין ב ע”ב בתוס’ ד”ה שמא (הראשון) אבל טמא מזהר זהיר ומידכר חולין ב ע”ב בתוס’ ד”ה שמא (הראשון), אבל טמא מזהר זהיר ומידכר, ומעין זה אמרי’ [פסחים יא ע”א; מנחות סח ע”א] חדש בדיל מיניה, וכן אמרי’ [פסחים ו ע”א] הקדש מבדל בדילי מיניה אינשי, וכן אמרי’ משום איסורא דשבת וכו’ [פסחים יא], וכן אמרי’ גבי איסורא דע”ז וכו’ [ביצה לט ע”א], ומעין זה [חולין קטז […]...
7. למה בקשו ישראל להרוג את תושבי יבש גלעד (בימי פלגש בגבעה) ולא התירו שבועתם ועוד שהרי על אף שהוצרכו לבנותיהם לבני בנימין אבל מה טעם יש בזה כדי להרוג את יושבי יבש גלעד עצמם יעוי’ במלבי”ם (שופטים כא, ח ט) שכתב הטעם שראו ישראל שבאותו הדור להרוג את יושבי יבש גלעד, משום שסברו בדעתם, שהטעם שנענשו בפורענות זו שכמעט נכחד שבט בנימין הוא מחמת חטאם של יבש גלעד שעברו על השבועה, ויש לציין שכעין זה מצינו בעכן שנענשו מחמתו, וכן מבואר בגמ’ דשבועות שכל העולם נזדעזע על לא תשא, […]...
8. פת הבאה בכסנין שנאפתה עם מילוי אבל לא מכוסה מלמעלה בבצק אלא רק מלמטה ומן הצדדין האם נחשבת פת הבאה בכסנין או לא נראה דמה שהזכירו הראשונים [והובאו בשו”ע או”ח סי’ קסח ס”ז] ענין פת הבאה בכיסנין שהוא לשון כיסין (בין להפקיעה בתנאי זה לבד מברכת המוציא ובין להצריכה ברכה באמצע סעודה כשיש עוד ב’ התנאים האחרים שהבצק נשתנה טעמו והוא פריך) כולל בזה גם כיס בלא כיסוי דגם זה בכלל כיס וזיל בתר טעמא דכיון שהדבר ממולא […]...
9. אבל ש”ץ תוך י”ב חודש לאביו ואמו שאומר הלל בציבור לרבים האם צריך להשתיקו שיעמוד אחר תחתיו הנה אמנם דעת המשנ”ב בסי’ תקפא סק”ז שאבל לא יאמר הלל ושם בשם החי”א בשם הגר”א שהחמיר בזה יותר ועי”ש בשם מחה”ש, וכן מבואר במשנ”ב בסי’ תרעא סקמ”ד ובקונטרס מאמר קדישין בבה”ל סי’ קלב דף טו ריש ע”ב וסי’ תרפג סק”א ובעוד פוסקים ויש מקומות שנזכר במשנ”ב ובפוסקים להחמיר יותר מרק אמירת ההלל בלבד (ועי’ […]...