א) הדין הוא שסוכת החג בחג פטורה ממזוזה (יומא י כרבנן וכ”ה בר”מ פ”ו מהל’ מזוזה ה”ד ושו”ע יו”ד סי’ רפו ס”ד).
ב) וכתב המשנ”ב ס”ס תרכו בשם הפמ”ג במשב”ז ס”ס תרמג דמשמע שאפי’ רק הסיר הגג ליתן שם סכך פטורה מן המזוזה (וכן דעת הפר”ח הו”ד בשע”ת סק”ז והבכור”י סי’ תרכה סק”ד ובתוספת בכורים שם ועי’ גם עמק ברכה סוכה סי’ ט).
אבל אינו מוסכם ויש שנקטו לחייב בזה [ראה שע”ת שם סק”ז, וכן בפת”ש ביו”ד שם סקי”ג בשם ארבעה טורי אבן סי’ יד, וכ”כ במטה אפרים סי’ תרכה סקכ”ז וערה”ש יו”ד סי’ רפו סכ”ח ואג”מ או”ח ח”ה סי’ מ לחייב וכן נראה לשה”ל ח”ב סי’ קנג].
וכך היה נראה לכאורה דאמנם שימוש של ז’ ימים אינו שימוש קבוע המחייב במזוזה אבל שימוש של ז’ ימים מתוך הרבה ימים אחרים הרי הוא שימוש של זמן רב וזה כבר חייב במזוזה.
אבל הפוטרים סוברים דימי השימוש במקום בתורת סוכה עומדים בפני עצמם ואינם מצטרפים עם שאר ימי השימוש וממילא ז’ ימים בלבד חשיבי דירת ארעי.
ויתכן לומר משום דקי”ל כדעת הרמב”ם והראשונים שהגג קובע למזוזה וממילא כשהחליף את הגג לשם ישיבה בימות החג (עכ”פ בגג שיודע שאינו רוצה להשתמש בו בשאר השנה כמו המקרה דמיירי שם המשנ”ב בשם הפמ”ג) השימוש תחת גג זה הוא פטור ממזוזה.
ואם נימא שטעם זה נכון א”כ אפשר דגם הפמ”ג והמשנ”ב יודו שהמחייבים במזוזה בבית בלא גג אפשר שיחייבו במזוזה גם בבית כזה, וצל”ע.
וכמו”כ יש לדון אם לא הסיר את הגג אלא הכשיר את הגג באיזה אופן אחר כגון על ידי שעדיף סכך כשר באופן המכשיר או הסיר המסמרים (או שבנה גג קודם סוכות לשימוש בסוכות ולשנה שלאחריה לפי הצד דכשר לסוכות בכה”ג, ובתשובה אחרת הארכתי בנידון זה אם כשר לסוכות בכה”ג), דאולי בכה”ג (עכ”פ באופן שרגיל להשתמש בו גם באופן זה בשאר השנה ואינו מקפיד בזה) יודו הפוטרים לחייב כאן, ולכן נקט המשנ”ב בשם הפמ”ג האופן שהסיר הגג.
ושו”ר לאא”ז רע”א ז”ל שכתב בטעם הפוטרים דשאני סוכה שהוא ענין חדש לדור כן בלא מכסה, דהוי עתה ענין ארעי דלדור כך הוא לזמן מועט ולא הוי ענין דירה חשובה עכ”ל, ויתכן דכוונתו דבסוכות אסור ליתן גג כפי צרכו אלא רק פסולת גורן ויקב ולא הוה גג של דירה, [וגם י”א דאסור ליתן גג קביע עי’ תוס’ ריש סוכה אולם המשנ”ב בשעה”ד נקט שאפשר לברך בזה], דאינה הגדרה של גג שנותן לצרכו אלא לשם מצוה וזה חשיב דירת ארעי ולא דירה חשובה, וגם לפי דבריו יש לומר דהיינו כשהחליף גג, אלא דאכתי צל”ע אם כל מעשה בגג המכשיר הסוכה חשיב שהחליף הגג לענין זה [אלא שהוא דחוק לומר כן].
אולם בבכורי יעקב שם בתוספת בכורים משמע שלמד דהוא דין דאורייתא דישיבת הסוכה משוי ליה ישיבת ארעי בכל גווני, ואם נחשוש לשי’ הבכורי יעקב עכ”פ לחומרא א”כ לעולם לא נוכל לקבוע בסוכה מזוזה בברכה כל שעומדת לשימושי סוכה.
[ויש לדון בסוכת נשים שיושבות בסוכה כשרה לקיים מצוות סוכה כאינן מצוות ועושות, וכמו”כ אם תמצי לומר דחייבת יש לדון בסוכה של נשים ואנשים, ובפרט להבכור”י דסובר שהיא כעין אפקעתא דמלכא דמשוי לדירה שם דירת ארעי, ואז אפשר דכיון שיש כאן ישיבת אנשים לא יהני ישיבת נשים לחייבו, ויש לפלפל בכ”ז].
ג) דעת הפר”ח דאחר סוכות יש לקובעה שוב וכ’ בשע”ת שהרוצה לצאת דעתו יעשה כן בלא ברכה, וכן חשש לזה בהלכות חג בחג סוכה פ”א אות ד’, אולם האג”מ שם תמה על הפר”ח, וכן הורה הגרשז”א שהמנהג שאין מסירין ומחזירין (ראה הליכ”ש סוכות פ”ח הערה נח וכ”כ שאין המנהג להחמיר בזה בקצש”ע סי’ קלד ס”ח וחוט שני סוכות עמ’ רד, ועי’ הרחבה רבה בענין זה במשנה אחרונה על המשנ”ב שם).
ד) לענין אם תתחייב הסוכה מדין בית שער לחדר פנימי או מדין פתח הסוכה לבית שער עי’ במשנ”ב שם ובאחרונים.
סיכום הדברים, להלכה נקטו רוב האחרונים לחייב מזוזה בסוכה, ונראה דיש לקבוע בלא ברכה [אם לא הי’ מזוזה קודם לכן] כיון דהמשנ”ב וכמה פוסקים פוטרים, והמחמיר לקבוע שוב בלא ברכה לאחר סוכות תבוא עליו ברכה אבל לא נהגו בזה.
מק"ט התשובה הוא: 136206 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136206
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.