לכבוד הרה"ג המפורסם רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש על המועדים
מעיקר דיני היתר עיסקא כל עיסקא צריכה שטר עבור אותה עיסקא, ומאידך אפשר גם לכתוב שטר אחד עבור כמה עסקאות.
ולכן אם נוסח השטר של היתר עסקא כתוב באופן שתקף גם עבור חברת הבת והוא גם מחייב אותם מבחינת ההסכמים הכלליים שביניהם מסתמא דסגי בזה, וכן נקט הגר"מ שטרנבוך בקיצור דיני ריבית המצויים עמ' שצג (אלא שהעיר שם שאם חברת הבת נמכרת לאדם אחר שוב אינו מועיל).
אבל אם הנוסח כתוב באופן שאינו מחייב את חברת הבת או באופן שע"פ ההסכמים בין חברת האם לחברת הבת אין רשות לחברת האם לקבוע לחברת הבת תנאים והסכמים אזי אין טעם שיועיל, וכשם שאדם שעשה היתר עיסקה עבור חנות פלוני שלו אין טעם שיועיל לחנות אחרת שלו באופן שאינו מחייב את החנות השניה, וכ"ש שאינו ברור שהחברות בע"מ שבזמנינו מתייחסות לאנשים שהם הבעלים של החברות גם אם הם אותם הבעלים, וכשם שאדם שעשה היתר עיסקא עבור עצמו אינו מועיל לחברה בע"מ שלו (כמו שהעיר הגר"מ שטרנבוך שם עמ' שצב) ומסתמא גם מחברה אחת בע"מ לחברה אחרת (משום שמסתמא אינו מועיל מבחינה חוקית), כך לחברת בת אינו ברור שיש לו תוקף לגבי חברת הבת (בפרט אם יש מניות ומשקיעים שונים בחברת הבת).
וכן הגר"י בלוי בעל הפתחי חושן במכתבו לעיתונות (הוב"ד בקובץ ישורון חל"ו עמ' תשלה) החמיר שיש לברר אם צריך לכתוב היתר עסקא נפרד לחברות הבת, ולא לסמוך על היתר עיסקה של חברת האם, למרות שרשמו את חברת הבת בפנים, ואיני בקי בחוקים ובהסכמים של זה, וכנראה שחשש שחברת הבת אינה בשליטה מלאה של חברת האם מבחינה חוקית או מציאותית פרקטית בחלק או בכל המקרים, ומכיון שהביא עדות מומחה יש לחשוש לעדותו אע"פ שכתב בלשון שצריך בירור.
וכן מצאתי שביאר דעתו בספרו ברית יהודה (פמ"א שטר ט הערה ב עמ' תרמה) ששמע ממומחה שלפעמים אין בכח חברת האם מבחינה חוקית לחייב בהסכם שלה את חברת הבת אפי' נזכר מפורש בהסכם ולכן יש לברר זאת עכ"ד, ולכן ראוי לחשוש לכתוב בחברת הבת היתר עיסקא בנפרד.
מק"ט התשובה הוא: 121063 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121063