השלמה לענין מי ששאל חפץ ואמר שהוא על אחריותו (*)

עוד תוכן קשור:

1. ראובן השאיל כלי לשמעון ואמר לו שהוא על אחריותו וסבר שמעון וקיבל ומתה מחמת מלאכה האם חייב שמעון באחריות הכלי א) מתנה שואל להתחייב במתה מחמת מלאכה ולהרבה פוסקים הוא אף בלא קניין. [במתני’ ב”מ צד ע”א מתנה שומר חינם וכו’ ובענייננו לגבי שואל להתחייב במתה מחמת מלאכה בקצה”ח סי’ שמ סק”א כתב צדדים בזה אם מהני בלא קנין ותלה זה במחלוקת הראשונים, ודעת הנתה”מ שם סק”ב דמועיל וכ”ה ברבינו יהונתן בשטמ”ק ב”מ סט ע”ב, […]...
2. הדליק בשלו והלכה לאש לגדיש של חבירו והיה שם חפץ מגולה בחלקו וטמון בחלקו האם יש לפוטרו על חפץ זה כדין כטמון באש או לא אין בזה פטור טמון. מקורות: יעוי’ בב”ק סא ע”ב דמשמע שלענין הדליק בתוך של חבירו, טעם הפטור לרבנן דטמון הוא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה (כמ”ש התוס’ ונ”י שם, ואולם עי’ מש”כ הרמב”ן במלחמות ה’) והוא סברא להחשיב מצב כזה כעין אנוס אבל באופן  שאין שום צד אונס כלל בכה”ג לא פטור כזה, כגון בבירה […]...
3. מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא הנה מה שהמתווך יכול לקחת לצדקה שכר טירחא כנהוג זה נכון, והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה [ד”ה האם מותר למתווך וכו’], ולגוף הנידון דידן הנה בעצם אחרי שאדם ויתר על ממונו לצדקה אינו יכול לחזור בו, אלא דכאן יש נידון אחר, דמצד אחד יתכן שהיה כאן מחילה בטעות, אם טוען שלא ידע בשעת מחילתו שפלוני […]...
4. מה טעמו של הרא”ש שכתב שבדבר שהוא מן העץ יברך העץ ובדבר שהוא מן האדמה יברך האדמה ובדבר שהוא מסופק יברך שהכל כמובן שהפירוש הקל יותר לפרש לפו”ר הוא שבדבר שהוא מסופק ממה הוא ואינו יודע אם הוא גידולי קרקע כלל יברך שהכל אבל אם יודע שהוא גידולי קרקע ורק מסתפק בין בפה”ע לבפה”א יברך ב”פ האדמה, דהרי בודאי עדיף לברך המפורט יותר, כיון שדבר זה הוא בודאי מגידולי האדמה, וכמו שעל פרי אדמה אין מברכין שהכל […]...
5. הש"ץ טעה ואמר שלושה עשר בעומר ואדם אחד תיקן אותו ואמר לו שנים עשר ולא אמר יותר מזה, האם מותר לאותו אדם לספור באותו יום שוב בברכה כן. מקורות: בשו”ע סי’ תפט ס”ד אי’ שמי שאמר לחבירו “היום כך וכך” אפי’ דרך סיפור דברים אינו יכול לחזור ולספור בברכה, ואפי’ לא אמר להדיא “בעומר” (משנ”ב שם סקכ”א), אבל אם לא אמר “היום” יכול לחזור ולספור בברכה (משנ”ב שם), ומשמע שם אפי’ באופן המבואר בשו”ע שם שחבירו שאל אותו כמה ימי הספירה בזה […]...
6. טעה בחול המועד ואמר בתפילה את יום ראש החדש הזה וחזר והתחיל מרצה ואמר ההזכרה הנכונה מה דינו יעוי’ במשנ”ב ס”ס קח הדעות בזה ולפי המבואר שם באופן זה יצא בדיעבד יד”ח לכל הדעות. השלמה לגבי מי שאמר יעלה ויבוא בטעות ביום חול וחזר לתחילת רצה לגבי מי שאמר יעו”י וחזר לראש הברכה שכתבתי דלכל הפוסקים המובאים במשנ”ב ס”ס קח יצא מ”מ יש לציין לסי’ קד ס”ו בביאור הלכה דשם לפי דעת הבה”ל […]...
7. אדם שאמר חפץ זה יהיה הפקר לפלוני בלבד, והגיע אותו פלוני וזכה בחפץ, האם החפץ עכשיו שלו או לא הסכמת רוב הפוסקים שהפקר כזה אינו הפקר ולא חל כלל, אם כי הדבר אינו ברור לכו”ע שהפקר כזה אינו חל, וכן יש עוד נידונים לצרף כאן, ולכן אי אפשר להוציא מידו כיון שיש לו כמה עניינים שיכול לטעון ולסמוך. מקורות: במשנה פאה ו א אי’ הפקר לעניים לבית הלל אינו הפקר עד שיופקר אף לעשירים, […]...
8. האם יש איסור להושיט חפץ לידי אשה שאינה אשתו יש בפוסקים שנקטו שאין איסור הושטה כלל, וכך הוא עיקר הדין, ומ”מ יש בזה מידת חסידות בודאי להרחיק מחשש נגיעה וראיה, ולמעשה יש בזה מנהגים שונים, ובהושטה של שימוש הוא נידון אחר, ובהושטה של דברי חיבה הוא חמור יותר לחלק מהפוסקים ועכ”פ לבני ספרד, ובני אשכנז מקילים אף בהושטה של חיבה בצירופים נוספים ויש דעות […]...
9. האם מותר ללוות סאה בסאה כשיש לו חפץ קטן מאותו המין בשו”ע יו”ד סי’ קסב ס”ב מבואר דמותר ללוות סאה בסאה כשיש ללווה מעט מאותו המין ומבואר מדבריו שם שא”צ שיהיה לו כנגד כל ההלוואה. ובש”ך סק”ו הוסיף ע”פ הפוסקים דמותר ללוות הכל בפעם אחת וכ”כ בערך לחם שם, אבל בכנה”ג הגב”י סקט”ז מפקפק בזה לכתחילה. ויש לדון לדעת הש”ך וסייעתו האם ההיתר הוא רק בתבואה […]...