שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

השלמה לענין אם יש לברך ברכת התורה כשעומד משנתו לומר תהלים וחוזר לישון לאחר מכן

​מש”כ כת”ר שיש סב”ל באופן של המשנ”ב בסי’ נא סק”י שכתב שיפסיק באמצע פסוד”ז לברכה”ת, לא הבנתי דהרי ברכה”ת כשצריך לברך הוא היתר גמור והמשנ”ב מיירי במי שעדיין לא בירך היום ויש לו היתר לברך רק שיש ספק אם האיסור להמתין בברכה כבר חל עליו עכשיו כשעוסק בפסוד”ז, אבל תחילת החיוב לכו”ע כבר חלה עליו, וע”ז קאמר שיברך ויאמר פסוקי ברכת כהנים בתורת לימוד כדי שהחיוב יחול כדינו.

מש”כ כת”ר שבמקרה של המשנ”ב בסי’ נא סמכו על הפוסקים שמה שלומד בהמשך היום קאי על ברכה”ת ואינו נחשב הפסק לא זכיתי להבין דאם כוונתו לדעת הב”י והשו”ע אליבא דהתוס’ שא”צ ללמוד מיד לאחר ברכה”ת הרי דעה זו לא נפסקה (והב”ח גם לא נקט כן בדעת התוס’), ועוד דהרי א”צ לזה כאן כיון שקורא הפסוקים כמ”ש המשנ”ב, ואם כוונתו למש”כ הראשונים שהפסק אחר שהתחיל הלימוד לא הוי הפסק וכן פסק השו”ע בסי’ מז מה שייך דוקא לכאן דהרי כ”ה בכל ברכה”ת שמברך בכל יום, ואם כוונתו לרבינו מנוח שהביא המשנ”ב שהתפילה לא חשיבא הפסק בין אהבה רבה ללימוד אינו שייך לכאן דהרי לא הזכיר המשנ”ב שילמוד שוב אחר התפילה וגם סברת רבינו מנוח לא ברירא שנאמרה בברכה שלא נתקנה מעיקרא להסמיכה לתפילה, וגם שהרי כבר למד קודם לכן וכנ”ל וא”צ ללמוד שוב אח”כ.

ומ”מ במקרה שלנו אכן שייך לדון בו משום סב”ל שהרי להמקילים גם אם ילמוד מקרא משנה ותלמוד פטור מברכה באופן שלנו (ואמנם המשנ”ב בר”ס מז נקט כהשאג”א דספקו לחומרא עכ”פ ברכה אחת אבל יש באחרונים שנקטו דכשיברך אח”כ ברכה”ת או אהבה רבה אין חשש איסור דאורייתא ללמוד בינתיים ולכן כשיש ספק על דבר אם מותר ללומדו קודם ברכה”ת הוא קל יותר, ויש סתירות במשנ”ב בזה והרחבתי בזה במקו”א).

גם לפי טענת כת”ר שאם ילמד ד”ת לאחר מכן בהמשך היום אין סב”ל ואם לא ילמד ד”ת לאחמ”כ יש סב”ל מ”מ יכול להחמיר וללמוד ולהתחייב בברכה”ת ואז נפקע מחשש סב”ל וגם בניד”ד ממ”נ לפי מה שמשמע מהכרעת הבה”ל בס”ס מז שאם בירך בין שינה ראשונה לשניה בלילה ולא בירך למחר לא נכנס בזה לחשש ברכה לבטלה (דהצד שהיה לו בדעת הפמ”ג שאולי ברכה”ת שבבוקר פוטרת עד מעל”ע לא חשש לזה הבה”ל להלכה).

אבל כנראה כוונת כת”ר שכ”ז נכון ביום אבל בלילה כשיכנס לחשש נוסף שיצטרך לברך שוב ביום לחלק מהפוסקים א”כ אמרי’ סב”ל להפחית בברכות מעיקרא ולא לברך ביום ומ”מ עדיין יל”ע למה לא יעשה כעצת המשנ”ב בסי’ נא הנ”ל לומר כמה פסוקים לשם לימוד אחר ברכה”ת אבל צ”ל דחשש פסוקי תחינה בלא ברכה”ת קיל מחשש ברכה”ת שלא לצורך משום סב”ל.

וממילא אפשר לומר הדברים בניסוח כזה, שבאופן של המשנ”ב בסי’ נא כבר מחוייב בלאו הכי בברכה”ת מאחר שיש לפניו יום שלא בירך בו ומחוייב לברך עליו, אבל באופן דידן בלאו התהלים אינו מחוייב בברכה”ת כלל ומצד התהלים מחוייב רק להסוברים שיש ברכה”ת על פסוקי תחנונים.

וא”כ באופן של המשנ”ב אם יברך יפסיד רק ההפסק באמצע פסוד”ז, והפסק באמצע פסוד”ז לצורך ברכה חיובית מדינא דגמ’ הוא קיל כמבואר במשנ”ב ריש סי’ נא ובבה”ל שם (וכמו שכתבתי בפנים התשובה וכנראה ס”ל שהפסק בפסוד”ז וכו’).

אבל באופן דידן אם יברך ברכה”ת ב’ פעמים אמנם יכול לומר פסוקים אבל עדיין יתחייב רק להשיטות ששינת קבע ביום מחייב (כדעת הגר”א) או להשיטות שעכ”פ ב’ פעמים שינת קבע בלילה יכול לחייב ב’ פעמים ברכה”ת (כמו שהביא בברכ”י), אבל לא לעיקר דעת המשנ”ב סכק”ט בדעת המנהג שאין יכול להתחייב בב’ ברכות [ואז אם יברך ב’ ברכות עושה כנגד מנהגו (וכמו שכתבתי בתשובה והנה אם אדם זה וכו’ יעשה כנגד מנהגו שלא לברך וכו’), ואם אינו חוזר ומברך ביום נכנס לחשש שמחוייב בברכה”ת לעיקר הדעות בפוסקים והרי אין מברך וזה גם אינו טוב (וכמו שכתבתי בתשובה ומאידך גיסא אם לא יברך וכו’)], הלכך מה שהכריע במקרה של המשנ”ב לברך ברכה”ת באמצע פסוד”ז עדיין אינה ראיה ברורה לדידן שיכול לברך גם בחשש כזה שיוצא על ידי זה בסופו של דבר שנכנס למצב שאינו טוב.

לגוף דברי המשנ”ב בסי’ נא שהקיל להפסיק באמצע פסוד”ז כדי לברך ברכה”ת אין משם הוכחה ברורה שסבר שמחוייב לעשות כן אלא עיקר הנידון שם מצד ההפסק, אבל יותר משמע שם שסברא שעכ”פ ראוי להחמיר ולהפסיק לברך ברכה”ת, וכ”ש בצירוף דבריו בסי’ מו סקכ”ז וסקכ”ח דמשמע שתפס כן.

[בשולי הדברים יש לעורר לחידוד הדברים מי שודאי לומד בלימוד גמרא ממש בלילה בין שינה לשינה כעין הנ”ל, האם עדיף שיברך בין שינה לשינה או למחרת ביום (אם אינו נוהג כהגר”א ורוב הראשונים לברך על כל שנת קבע) והתשובה דלפי הצד בדעת הפמ”ג בס”ס מז שהברכה מעל”ע א”כ לא יברך ולפי עיקר הדעה שם יברך, ומ”מ בניד”ד כלול בהוראת הרבנים הנ”ל הגרמ”מ לובין והגרמ”מ קארפ והגרמ”ש קליין וכן עכשיו נודע על ידכם שכך גם דעת הגר”ד מורגנשטרן דאף שאם יאמר הפסוקים של ברכת כהנים יוצא שלדעת הבה”ל יצטרך בוודאות לברך ברכה”ת מ”מ יוצא מדבריהם שטוב שיאמר רק תהלים ולא יאמר הברכה”ת עם הברכה”כ מאחר שאם יעשה כן יכנס לספק גדול מזה למחרת וכנ”ל].

(נ”ב לא הזכרתי כת”ר בשמו כי לא נתחוור לי רצונו בזה ודי בזה ללמד גם על הכלל כולו).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 92

מק"ט התשובה הוא: 133053 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/133053

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר