בב"י או"ח סי' לב הביא דברי רש"י לענין ניקב תוכו של ה"א שיש בזה ב' פירושים וכתב הרא"ש דפירוש ראשון עיקר, ונתקשה שם הב"י למה הביא הטור פירוש השני ותירץ דאולי לדינא מודה הרא"ש להפירוש השני.
ובעניותי לא זכיתי להבין לא קושייתו ולא תירוצו, חדא, דהרי הטור הביא הפירוש השני ברש"י רק בלשון יש אומרים ואילו הפירוש הראשון הביא בסתמא וא"כ אזיל כהרא"ש שהעיקר כהפירוש הראשון, ועוד דהרי בדברי אותם יש אומרים רק הביא מסקנת דבריהם ואילו בפירוש הראשון שברש"י הביא כל פרטי הדין לפי סדר הגמ' ומבואר דסבר כן לעיקר בפירוש דברי הגמ', ולא עוד אלא שאחר שהביא היש אומרים שמפרשים שכהפירוש השני הביא דבירושלמי מוכח לא כן ולא עוד אלא שסיים שהלכה כהירושלמי בזה א"כ הביא דבריהם כשיטה בעלמא ולא להלכה כלל וא"כ שפיר מתברר דהטור סובר כהרא"ש.
וגם הב"י להלן מסכים בפירוש כוונת הטור בפירושו השני בדעת הטור דהלכה כהירושלמי בזה, ואף אחר זה מסכים עוד דלכל הראשונים המפרשים כפירוש השני שברש"י מסכימים דלהבבלי כשר ועם כל זה חשש להלכה להירושלמי כיון שהעיקר להטור כהפירוש השני שברש"י וכמו שהכריע הרא"ש, ועוד כתב הב"י להלן דמה שהכריע הטור לגבי רגל הה"א הוא משום שסובר הטור כהרא"ש דהעיקר כהפירוש השני.
וגם תירוצו לא זכיתי להבין דלפי תירוצו של הב"י נמצא דהרא"ש מסכים עם הנך ראשונים דניקב כולו כשר (דהרי זה שיטתם של אותם הראשונים המפרשים כהפירוש השני ברש"י כמבואר בב"י להלן) והרי אדרבה אם נאמר כן כ"ש דקשה דהרי הטור מכריע דלא כדבריהם וא"כ כ"ש דקשה דמצינו בזה דהטור אזיל דלא כהרא"ש והדרא קושיא לדוכתיה דהטור חולק על הרא"ש, ומיהו זה יש ליישב דאזיל כהצד דלהלן בב"י שהטור לא הכריע כהרא"ש בזה.
*
בב"י יו"ד סי' פז דייק מדברי הטור שכתב בהיתר ביצים מעורים "כמו שלל של ביצים המחובר באשכול" דמשמע שההיתר הוא בביצים שהם כמו האשכול ולא האשכול ממש.
וצ"ב דהרי שייך לומר דר"ל כמו המחוברים באשכול שהם עצמם מותרים, וכמו הו"ל כעין כגון (ושוב מצאתי שכ"כ כבר הארוך מש"ך דכמו היינו כגון, אבל בהשלמת הדברים דלקמן יש להוסיף בחידוד הקושי' דמאחר שנכנסים אנו לדחוקים גדולים על ידי דיוק זה של תיבת "כמו" שבטור, א"כ צ"ע למה לא נימא דעדיפא לן לפרש בטור תיבת "כמו" במשמעות כגון שאינו דוחק גדול, ואזי א"צ לדחוק כ"כ).
ועוד צ"ב דהרי הרא"ש שהוא מקור הטור כתב הלשון דהביצים המותרות הם "מעורות יפה" ולשון זו לא משמע כמו שפירש הב"י ל' הטור דמעורות היינו רק שורייקי סומקי ונפרדות מן האשכול, אלא מעורות יפה משמע מחוברות, (אם כי אינו קושי' על הב"י, דהב"י גופיה כבר העיר דמהרא"ש לא משמע כפירוש הב"י בטור, שהרי כתב הב"י משמע מכל זה שאע"פ שעודם מחוברים באשכל וכו' אבל מדברי רבינו וכו' נראה שהוא מפרש כל שהיא מחוברת באשכול עדיין לא נגמרה וכו').
ועוד קשה דהרי הרא"ש והטור אזלי בשיטת רש"י והרי הב"י בנוסח הבדק הבית (כנדפס בטור הוצאת המאור) הביא לשון רש"י ואע"פ שמעורה עדיין בגידין של שדרה, ולשון זה להדיא מוכיח דהלשון מעורה היינו מחובר באשכול ולא שהוא נפרד עם שורייקי סומקי (אם כי גם בזה אינו קושי' על הב"י סובר הב"י דהטור נקט דלא כדמשמע מרש"י והרא"ש וכנ"ל, וכ"ה בטור המאור המתוקן ע"פ הבדק הבית, דכ' הב"י שם דגם ברש"י משמע דלא כהטור, וכן הגיהו בחידושי הגהות על הטור, אבל הטור להדיא קאי בדעת רש"י ורש"י פירש וכו', א"כ סובר הב"י דהטור למד ברש"י דלא כדמשמע ברש"י שלפניו ובהרא"ש בדעתו).
ועוד קשה דבמקור הסוגי' בפ"ק דביצה ז ע"א מוכח מתרי לישני דלת"ק מותר אפי' במחוברות ממש בשלל, דהרי ללישנא קמא אמרי' התם דמאן תנא מן השלל מותר דלא כר' יעקב (ואביי דחי דלענין טומאה מודה ר' יעקב אבל עכ"פ לענין איסורא ת"ק שרי מן האשכול ממש), וללישנא בתרא מוכח ג"כ דמש"כ מן האשכול אסור לאביי היינו מבשר האשכול ואילו המחובר בבשר האשכול שרי, וגם לרב יוסף שם דמפרש דמחובר באשכול אסור הרי איהו מפרש לה כר' יעקב ודלא כת"ק דשרי (ובחשבון יוצא דאפי' לרב יוסף בלישנא קמא אתיא פירוש הברייתא כמו אביי בלישנא בתרא), א"כ לכולהו אמוראי בב' הלישני יוצא דלת"ק המחובר בשלל שרי והרי הלכה כת"ק ודלא כר' יעקב, ועכ"פ בטור ודאי קאי אליבא דת"ק דהרי מביא שם דברי רש"י.
ורבינו יהונתן המובא בא"ח הל' מאכ"ס סי' עב שהביא הב"י סובר כעין מה שפירש הב"י בדעת הטור אבל הוא אפשר דבאמת סובר דהלכה כר' יעקב כיון דאביי בלישנא קמא מפרש הברייתא אליביה דר' יעקב, א"כ לדידיה לק"מ, אבל אם נפרש כן בטור קשה כנ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 125602 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125602
התמונות מוצגות אוטומטית על ידי תוסף, ולכן אין צוות האתר יכולים לקחת אחריות ב-100 אחוזים על תוכן התמונות, (במקרה שנפגשתם עם תמונה לא תואמת את רמת האתר יש לעדכן אותנו).
