הערה בנוסח תרגום פרשת בא במהדורה אחת

עוד תוכן קשור:

1. קרא שנים מקרא חצי הפרשה עם תרגום אונקלוס וחציה עם פירוש רש"י האם יצא ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום הנה קי"ל בשו"ע או"ח סי' רפה ס"ג שיר"ש יוצא ידי שניהם וקורא שנים מקרא עם תרגום ועם פרש"י, ויש לדון האם הוא מצד ספק שיר"ש צריך לאת ידי שני הצדדים או דאינו מצד ספק אלא רק לרווחא דמילתא, כדי שיבין הפרשה טוב יותר, והנפק"מ בזה דאם יש ספק בזה אם יוצא בתרגום או בפרש"י א"כ […]...
2. הערה בפרשת בלק נשאלתי מבני אליהו נ"י דפירש רש"י (במדבר כב יא) שבלעם אמר לשון קבה משום שהוא קשה מארה, אבל בלק אמר לשון ארה שהוא קל ממנו. וקשה דמלאכי בלק השניים כבר אמרו לשון קבה, דכתיב (שם יז) ולך נא קבה לי, וצריך לומר דאף שבקרא נזכר שבלעם אמר לשון קבה לפני ה' צריך לומר שאמרה גם […]...
3. הערה בנוסח התפילה על פורענות ריבוי גשמים בשו"ע או"ח סי' תקעז ס"א, אם רוב גשמים וכו' ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל וכו'. והנה מקור תפילה זו בגמ' בתענית כב לענין חוני המעגל (ומשם לקחה הרשב"ץ כמו שציין בבאה"ג כאן), ושם אכן היה צער בעולם ואח"כ היה […]...
4. רש"י פרשת וירא כתב רש"י מצחק לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק, דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי, דבר אחר לשון רציחה כמו (ש"ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'. מה שנקט רש"י לגבי ויקומו לצחק "כמו שנאמר" וגבי לצחק בי נקט "כמה דתימא" שפירושו כמו […]...
5. מי שהלך להתפנות בסעודה וחזר להמשיך לאכול או לברך ברכת המזון, האם מחויב ליטול ידיו ב"פ, או שדי לו בנטילה אחת ועולה לו לנטילה של בית הכסא ולנטילה של המשך הסעודה וכן בנטילה אחת שתעלה לו לנטילה של בית הכסא ושל מים אחרונים במקרה שנוטל ידים שוב באמצע הסעודה להמשיך בסעודה, להמשנ”ב יכול ליטול פעם אחת לשתיהם והחזו”א לכאורה חולק, ובמקרה שנוטל בסוף הסעודה בשביל מים אחרונים יש בזה מחלוקת אחרונים ולמעשה אפשר להקל בזה, ויטול בעמידה ויברך אשר יצר ויתיישב ויברך ברכת המזון. מקורות: ראשית כל לענין נטילה באמצע סעודה כדי להמשיך בסעודה, להמשנ”ב אין חיוב של […]...
6. האם יש ענין לקורא בתורה לקרוא קטונתי (בפרשת וישלח) ב' פעמים פעם אחת בטעם גרש ופעם אחת בטעם רביעי מבלי להכנס לנידון אם הגרש הוא הטעם הותיק יותר, (ועי' מה שהביא בזה בספר מענה לשון בתיקון קוראים מהדו' סימנים), אבל לעצם הנידון שיש לפנינו בזה בין ב' מנהגים (ועי' במענה לשון שם מה שהביא מקורות לב' המנהגים), א"כ הדין הוא שטוב לומר שניהם, דהרי הבעל קורא לכתחילה טוב שיתקן אם טעה בטעם (כמו שהבאתי […]...
7. הערה בדעת התוס' לענין לצאת מאחר מארבע כוסות בליל פסח בתוס' פסחים צט ע"ב הובא צד דאפשר לצאת מאדם אחר ידי חובת ד' כוסות בשומע כעונה ושתיית המברך כמו בקידוש ולא הכריעו בספק זה אלא נקטו שיש לחשוש ולהחמיר, והנה במתני' פ"ח דנדרים תנן האומר קונם יין עד הפסח לר' יהודה עד ליל פסח שלא נתכוון אלא בשעה שדרך בנ"א לשתות יין, ומשמע מזה דקידוש […]...
8. מי שמסתפק אם קרא שנים מקרא ואחד תרגום או לא האם מחוייב לקרוא שוב אינו חוזר וקורא. מקורות: יעוי’ במשנ”ב בהל’ מגילה בשם הפמ”ג שאם הסתפק לענין קריאת המגילה אם קרא או לא חוזר וקורא שספק דברי קבלה הוא כספק דאורייתא, ויש לציין דבב”י לעיל מזה לענין ערים המסופקות בקריאת המגילה הובאו דעות בראשונים דאפי’ במגילה ספק אינו חוזר דסבירא דדברי קבלה כמו דרבנן לענין ספק דרבנן (וגם ברש”י […]...
9. האם יש ענין בקריאת המגילה שנים מקרא ואחד תרגום הנה נחלקו הראשונים בגדר חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בסדר הפרשיות, אם הוא מצד שיהא רגיל כשקורין בציבור או מצד מצות ת"ת [עיין בהקדמת החינוך, ולבוש או"ח תרפ"ה ס"א ס"ז], וע"ע בהג"מ פי"ג מהל' תפילה הכ"ה. ועיין עוד טעמים בראבי"ה והר"י מלוניל ומט"מ סי' תס"ד. . וכתב התרומת הדשן ח"ב סימן ק"ע, והובא בב"י […]...
10. האם צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום דוקא כסדרן לכתחילה כן, ובדיעבד אם סיים הפרשה אין צריך, ואם עדיין עוסק בקריאה והמשיך קצת יש מי שכתב לחזור לאותו פסוק. מקורות: במשנ”ב סי’ רפה סק”ו כתב שיש לקרוא כסדרן, ויש לדון האם הוא רק לכתחילה או גם בדיעבד.והנה בכה”ח סקט”ו נקט שאם דילג פסוק יחזור לאותו פסוק ויקרא משם ואילך, ומשמע שהשווה דין לזה לדין […]...