{יום ג' ה' כסלו מודיעין עילית בע"ה}
שאלה - איתא בתוספתא פ"ה ממע"ש הי"ד כל העסוקין במצות פיהם פתוח בתפילה לפני מקום המקום שנ' ותגזר אומר ויקם לך ואומ' ויסב חזקיהו פניו וגו' ויאמר אנא ה' זכר נא וגו' עכ"ל.
ר"ל שאז תפיתם מתקבלת.
וכן מצינו אחר ברכת כהנים, ואגרת התשובה לר"י ג' נ"ט, וע' ח"ח עה"ת פ' כי תבוא.
ויש להסתפק, א.
האם גם בשומע כעונה שייך זה, או רק בעושה מצוה אפי' בדיבור אך עכ"פ בעצמו, ב.
מה דין אותם שמקיימין מצוה ממילא ויוצאין יד"ח, וכמו הישראלים המתברכים בברכת כהנים שהם מקיימין מצוה לדעת החרדים (הובא בביה"ל ר"ס קכ"ח), האם פיהם פתוח בתפילה גם בכה"ג.
ג.
שליח העושה מצוה, מי פיו פתוח אז בתפילה, המשלח שהוא יוצא יד"ח, או השליח שפועל פעולת המצוה.
תשובה נראה הכלל בכל זה הוא דהעושה רצון ה' זכותו גדולה אז ותפילתו מתקבלת, וכל מה דשייך למדוד כאן הוא כמה עושה הוא רצון ה', וכמה שמכוין יותר ומטהר לבבו, ומכין נפשו למצוה, ממילא עושה נחת רוח יותר, ובכל מה שמוסיף בזה תתקבל תפילתו אז יותר, ומאידך איפכא כגון אם זוהי מצוה הבאה בעבירה גם אם בגדרים של המעשה חשבינן ליה כמצוה, מ"מ ענין זה של פיו פתוח שהוא עת רצון, לא יהא שייך שם, דאינו עושה רצון ה' אז, הקריבהו נא לפחתיך הירצך או הישא פניך (סוכה ל' א').
וה"ה השומע כעונה וכן היוצא יד"ח ע"י מה שמתברך אם ס"ל דנחשב אז כמקיים מצוה, [ויש נוסחאות של תפילה המובאים בגמ' לומר אז, אכן עיקר הנוסחאות הנ"ל הוא מצד שמתברך אז ויש עת רצון לגביו, וכן מצד שהציבור עונין אמן, כדאיתא התם, ולכן דוקא במצוה זו קאמר בגמ' שיאמר התפילה שסגולתה גדולה מצד זה].
וכן בשליח ששלח משלח שניהם פיהם פתוח דלשניהם הוא עת רצון אז, כיון ששניהם מקיימין אז רצון ה', וממילא לשניהם יש ענין זה, רק נראה שהעיקר שם הוא המשלח כיון שהמצוה חלה לגביו, והוא יצא ידי חובה, וגם ההשלכות הן לגביו, כמו בשליח קידושין המקיים הוא המשלח, וכן האומר לחבירו להפריש עבורו תרומה או חלה, המקיים המצוה הוא בעל הפירות שהוא המשלח, [ויעויין מהר"ח אור זרוע ועוד פוסקים שכתבו דבסתם מצוות ל"א מצוה בו יותא מבשלוחו, אכן יש להתיישב בדבר זה, ואין כאן המקום, ועיין הערות הגריש"א רפ"ב דקידושין דף מ"א א'].
מק"ט התשובה הוא: 117507 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117507