או”ח סי’ תקנה ס”א נוהגים שלא להניח תפילין בת”ב וכו’, צע”ק כיון דמן הדין היו מחוייבין בתפילין א”כ למה אי”ז כמעיד עדות שקר בעצמו, ויעוי’ באמרי נועם בפ”ב דברכות שדן לגבי מי שקורא ק”ש בלא תפילין אם מהני מה שמניח אח”כ ותלה זה בפלוגתת האמוראים שם, וכעי”ז כתב במגיד תעלומה, ולדעה זו ניחא מה שמניחים אח”כ, אולם סוגיין דעלמא דבעי’ תפילין בשעת ק”ש ממש, וגם הא”נ מודה שכ”ה למ”ד כאילו מעיד עדות שקר כמבואר שם וטעם זה הובא בפוסקים להלכה, א”כ י”ל דגם חיוב זה הוא כפי מה שנראה לחכמים, ותדע דבשבת ויו”ט לא חשיב מעיד עדות שקר כיון שאין צריכין אות ולא חשיב מעיד עדות שקר שאומר וקשרתם ואינו קשר ואפי’ בלילה דמדאורייתא זמן תפילין, דכיון שיש טעם בדבר ע”פ חכמים שלא להניח תפילין לא חשיב מעיד עדות שקר כיון שעושה כדין.
ויש להוסיף דלגבי ברכה בשחרית הביא המשנ”ב דבאופן שלא ישן עם הציצית י”א דמחוייב בברכה והטעם דחיובים שמחוייב בהן מדינא לא אתא מנהגא לאפקעינהו.
מק"ט התשובה הוא: 136326 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136326
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.