יום ב' לסדר בחקתי ע"ו
לכבוד הג"ר דוד פאלק בעמח"ס ובתורתו יהגה ושא"ס
ע"ד מה ששאל כת"ר ע"ד הב"ח בסי' תרכ"ה שמנה סוכה ציצית ותפילין במצוות שהכונה מעכבת בהן לכתחילה ולא מנה מצה, אע"ג דבמצה כתיב ג"כ (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך וגו'.
הנה במתני' פ"ק דברכות הביאו להך קרא ולא הזכירו דשייכא למצוות מצה, אלא למצות זכירת יציא"מ שבכל יום ויום, ומאידך גיסא הפסוקים דגבי ציצית ותפילין לא הובאו בהקשר למצות יצי"מ, אלא דשם גבי קרא דהתם הלשון הוא למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, וא"כ ע"כ לא קאי על כונת אכילת מצה, דאין אכילת מצה בכל ימי חייך, כדדרשינן התם ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא לימות המשיח.
אלא קאי על מצוות זכירת מצרים שבכל יום ויום.
ומה שבכ"ז קיום מצוות הפסח [דהיינו המצה והפסח כדפרש"י שם] מביא לזכרון היציא"מ שבכל ימות השנה, הוא כדפי' האלשיך שם וז"ל, ואשר אמרתי שבעת ימים ולא יום אחד כמאז, הלא הוא למען תזכור את יום צאתך כו' כל ימי חייך.
והוא, כי היות שבעה ימים הוא רמז אל ימי שנותך שבעים שנה כי זה כל ימי חייך, כי בזה תשים לבך כי על כן היה זכר יום צאתך ממצרים שבעת ימים, למען יהיה הזכרון כל השבעים שנה שהם ימי שני חייך ע"כ.
כלומר שעי"ז יבוא לזכור את היציא"מ, אבל אפשר דאי"ז כלול בעיקר הציווי על המצוה שיהא מצווה גם לזכור עי"ז.
מק"ט התשובה הוא: 117618 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117618