במשנ"ב סי' רסב סק"ה אי' שטוב שיחליף כל בגדיו לשבת, ולכאורה כולל בזה גם הנעליים, וכן משמע יותר מזה במעשה רב סי' קמז שהבא שם מנהג הגר"א להחליף כל בגדיו מכף רגל ועד ראש (ולפ"ז מה שאומרים בשם הגר"א לדייק מדכתיב ונעלך לא בצקה ללמוד מזה שא"צ נעל לשבת שהיה רק נעל אחד לכאורה שמועה זו אינה נכונה), וכ"כ במורה באצבע אות קלט שאשרי מי שמחליף כל בגדיו לשבת מכף רגל ועד ראש, וכ"כ בכף החיים סי' רסב סקכ"ה לגבי מנעלים לשבת, שאף שמדינא א"צ מ"מ ממידת חסידות נכון להחליף, ועי' גם בפמ"ג סי' תקנא בא"א סק"ג דמשמע דפשיטא ליה שיש מצוה בנעליים לשבת, וכ"כ בחסד לאלפים לבעל הפלא יועץ או"ח סי' רסב.
ואף שיש שלמדו בירושלמי בשבת פ"ו ה"ב שאינו דרך לייחד סנדלים נפרדים לשבת, ובקצה"ש הביא מכתב מבעל הצפנת פענח שהוא תלוי בדברי הגמ' בשבת סא ע"א אם נעל להגן או משום תענוג, מ"מ בזמנינו ודאי נעליים יש בהם משום חשיבות ונכבדות, והוא בכלל מאני מכבדותא דפרק המפקיד, ועי' בתרגום שה"ש עה"פ מה יפו פעמיך בנעלים, ואף משמע בפוסקים בסי' רכג שיש שמחה בנעליים חדשות, ואילו הסנדלים הנזכרים בשבת לא היו בגד חשוב כ"כ כמבואר מסוגי' דשבת דפרק אלו קשרים גבי סנדל שנפסקה אחת מתרסיותיו דכל צורת הסנדל היה במבנה של הגנה בלבד אף בלא כיסוי לרגל, וגם הירושלמי הנ"ל יש שביארו בלשון תימה (פני משה וכן הביא במנחת שבת סי' עב סקע"א) ולפ"ז למדנו מזה להיפך שצרך נעל מיוחדת לשבת.
וגם מש"כ ברב פעלים ח"ד סי' יג דנעל אינה בכלל מלבוש לשבת יל"ע אם במקומו ובזמנו לא היו עושים עסק מהנעל והיו לובשים להגן בלבד, דלפי הנהוג בזמננו אינו נתפס שלא יהיה שייך לכבד בנעל, דהרבה בני אדם אין הולכים לאירוע בלא נעל טובה וכיו"ב, ועכ"פ יל"ע אם מודה הרב פעלים בנעל ישנה ושחוקה, ועי' כתובות סה ע"ב, אבל אין הנידון שם לגמרי לענייננו דשמא מיירי הכא בשחוקה ביותר ואינה ראויה לשימוש (ועי' שו"ת מקדשי ה' סי' ב מ"ש בשם מהרש"ם).
ומה שהביא ברב פעלים שם ראי' מברכת מלביש ערומים שאינה כוללת נעליים דהרי מברך עליהם לחוד שעשה לי כל צרכי, לא זכיתי להבין דהרי איכא ברכה מיוחדת גם על מצנפת עוטר ישראל בתפארה וגם על אזור מברך אוזר ישראל בגבורה, אע"פ שהם בודאי בגדים ובודאי בכלל לבישה, דדבר שיש לו תועלת בפני עצמו יתר מסתם בגדים תקנו לו ברכה, ואפי' בתפילין נזכר ע"ז בגמ' לשון לבישה וכ"ש נעל דשייך לברך עליו מלביש, ובלאו הכי הרי נוסח הברכה הוא מלביש ערומים וזה שייך רק על בגד שנצרך בשביל שלא יהיה האדם ערו' דזה הודאה על מה שהועיל לנו הקב"ה בזה ומנע אותנו ממצב זה, אבל בלא נעל לא מקרי ערום וכלשה"כ בישעיה יען הלך וגו' ערום ויחף דאמרי' ערום בבגדים וכו' ויחף במנעלים המטולאים.
ונראה דגם מי שאינו מחמיר החומרא להחליף כל בגדיו עדיין יש מקום להדר וללבוש מנעלים יפים לשבת, דעיקר הרבותא במשנ"ב שם הוא על חלוק דהיינו בגד שאינו עליון אלא לשימוש בביתו, אבל נעליים שהם גלויים וחיצוניים בודאי שיש חשיבות בהחלפתם וכשהולכים לאירוע מכובד לובשים נעליים יפים א"כ טוב להחליפם גם לשבת אם הוא אפשר.
מק"ט התשובה הוא: 121594 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121594