בפוסקים הובאו דברי מהרי"ל בטעם מה שאין אומרים אין כאלהינו ביו"כ משום שאין כאלהינו נועד להשלים מאה ברכות בשבת וביו"כ בלאו הכי אומרים הרבה תשבחות, ומשמע שיוצאים בזה, אולם המשנ"ב עצמו במקו"א לכאורה סתר דבריו, עי"ש סי' מו סקי"ד שמכל דבריו שם מוכח שמה שאינו ברכה גמורה אינו נפטר בכך, וגם בגמ' דאמרי' משלים בפירי משמע שא"א להשלים בשבח בלבד בלא ברכה שיש בה שם ומלכות, דהרי בהשלמה בפירי יש טירחא שצריך לעשות כמה פעמים השלמה כדי להשלים כל החסר מן המאה ואינו יכול להשלים הכל בפ"א וגם צריך להביא פירות לשם כך, א"כ משמע שאין שבח פוטר, וגם למנג כמה ראשונים שאומרים אין כאלהינו בכל יום צ"ע אם דברי המהרי"ל אתיין כוותיהו וכך הוא המנג הרווח בא"י לומר בכל יום, ואולי המהרי"ל לא אמר אלא לרוווחא דמילתא משום שהיו מתים בכל יום מחמת שלא אמרו מאה ברכות כמו שהובא בטור סי' מו בשם רב נטרונאי גאון, לכך מחמת סכנה לרווחא דמילתא תקנו דברי שבח אבל לא שהוא פוטר מברכות ממש, ואם כנים הדברים יתבאר לפ"ז גם שאין סתירה במשנ"ב, ויל"ע בזה.
מק"ט התשובה הוא: 4492 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4492