או”ח סוף סי’ תקנד סכ”ה, וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם (יחזקאל ל”ב כ”ז) והוא מיוסד ע”פ הגמ’ סוף תענית, הענין הוא דמי שאוכל איסורין אז האיסור נעשה עצם מעצמו והוא גופו מחזיק ומלפף עמו האיסור בכל עת וכעין מש”כ המפרשים על מאכלות אסורות, והו”ל עי”ז כעין מרכבה לטומאה והוא עצמו הטומאה וגריע משאר איסורין, ואה”נ זה לא נאמר דוקא באוכל בת”ב וכ”ש לא דוקא באוכל בסעודה המפסקת דכל מאכל אסור הוא בכלל זה, אלא רבותא קאמר דאע”ג שאין כאן גוף האיסור ואף דאי”ז אלא מדרבנן מ”מ חשיב עונותם על עצמותם כיון שאכלו בזמן אסור.
מק"ט התשובה הוא: 136339 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136339
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.