לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א שלום וברכה
א) גיטין לב: אמר אביי נקיטינן כו', עיין מסורת הש״ס שציין לרש״י עירובין ה.
וז״ל רש״י שם, מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו.
וצע״ק בכוונת רש״י - האם היה מסורה מאבותיו או מנהג מרבותיו או שניהם?
ויש להעיר על הגרי״ב מדוע לא ציין לרש״י גיטין נט: ד״ה נקטינן - מסורת מאבותינו.
ועוד יש להעיר מדוע לא כתב רש״י בגיטין מנהג מרבותינו.
עוד יש להעיר מדוע רש״י פירש כן בדף נט ולא לעיל בדף לב: עוד ראיתי בספר אחד שהעיר דהנה אביי היה יתום (רש״י גיטין לד:), וא״כ אי אפשר שהיה לו מסורת מאבותיו וצ״ע בכל זה.
ואגב יש להעיר מדוע פעמים כתב הגמרא נקיטינן ופעמים נקטינן.
ב) רמב"ם פ"ו גירושין הכ"ג, אבל אם אמר גט זה אינו גט.
פסול הוא.
אינו מועיל.
אינו מתיר.
אינו משלח.
אינו מגרש.
חרס הוא.
לא אמר כלום.
שאין זה לשון מבטל אלא לשון מודיע אמתת הדבר והרי הודיע לנו דבר שאינו כן.
כמי שאומר על דבר "אסור" שהוא "מותר" או על דבר "הטמא" שהוא "טהור.
"
ויש להעיר בלשון רבינו דהול״ל ״כמי שאומר על דבר מותר שהוא אסור או על דבר טהור שהוא טמא״ דומיא דגט שאמר על גט כשר שהוא פסול.
ג) זבחים דף כב: טמא "פסול" כו׳, יש לעיין בלשון הגמרא שהרי במשנה ל״ג תיבת פסול.
וכן אצל שאר הפסולים לא כתב הגמרא פסול.
ועיין רש״י כג.
ד״ה כגון - כדתנן טמא פסול כו׳, ומשמע קצת שגרס כן במתניתין וצ״ע בזה.
החותם בכבוד גדול
שמואל דוד בערקאוייטש
***
תשובה
א) גיטין לב: אמר אביי נקיטינן כו', עיין מסורת הש״ס שציין לרש״י עירובין ה.
וז״ל רש״י שם מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו.
וצע״ק בכוונת רש״י - האם היה מסורה מאבותיו או מנהג מרבותיו או שניהם?
תשובה לכאורה שניהם.
ויש להעיר על הגרי״ב מדוע לא ציין לרש״י גיטין נט: ד״ה נקטינן - מסורת מאבותינו.
תשובה לכאורה ציין המקום המפורט יותר.
ועוד יש להעיר מדוע לא כתב רש״י בגיטין מנהג מרבותינו.
תשובה העיקר הוא המסורת, ורק במקום שכבר נזכר מסורת אפשר להזכיר דבר נוסף.
עוד יש להעיר מדוע רש״י פירש כן בדף נט ולא לעיל בדף לב:
תשובה איני יודע.
עוד ראיתי בספר אחד שהעיר דהנה אביי היה יתום (רש״י גיטין לד:), וא״כ אי אפשר שהיה לו מסורת מאבותיו וצ״ע בכל זה.
תשובה הכונה אבות האומה ולא גרע מגר, ומש"כ שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ג"כ יכול להתקיים באבות האומה.
ואגב יש להעיר מדוע פעמים כתב הגמרא נקיטינן ופעמים נקטינן.
תשובה הוא חידוש לומר שיש בזה קפידא ויותר מסתבר שהוא כתיבת המעתיקים {וכתב אלי השואל שוב: יישר כח גדול על הכל, ובאמת ראיתי בספר הלכתא רבתא לשבתא שהעיר בחילוק בין נקיטינן ונקטינן ולא הבנתי דבריו.
} , ודבר ראשון צריך לראות הנ"י וכ"י בזה.
ב) רמב"ם פ"ו גירושין הכ"ג - אבל אם אמר גט זה אינו גט.
פסול הוא.
אינו מועיל.
אינו מתיר.
אינו משלח.
אינו מגרש.
חרס הוא.
לא אמר כלום.
שאין זה לשון מבטל אלא לשון מודיע אמתת הדבר והרי הודיע לנו דבר שאינו כן.
כמי שאומר על דבר "אסור" שהוא "מותר" או על דבר "הטמא" שהוא "טהור.
"
ויש להעיר בלשון רבינו דהול״ל ״כמי שאומר על דבר מותר שהוא אסור או על דבר טהור שהוא טמא״ דומיא דגט שאמר על גט כשר שהוא פסול.
תשובה ההערה עצמה נכונה וראויה לציון, ומ"מ דקדק הר"מ לכתוב דוקא כמ"ש, והטעם משום שהרמב"ם מחזר ובא להביא ראיה ממה שאין בכחו של האדם לומר, ולכן נשתמש באופן זה שבא להתיר את האסור ולטמא את הטהור שזה המקרה הברור יותר והמתיישב בנקל על הלב שאין בכח האדם לומר כן.
ג) זבחים דף כב: טמא "פסול" כו׳, יש לעיין בלשון הגמרא שהרי במשנה ל״ג תיבת פסול.
וכן אצל שאר הפסולים לא כתב הגמרא פסול.
ועיין רש״י כג.
ד״ה כגון - כדתנן טמא פסול כו׳, ומשמע קצת שגרס כן במתניתין וצ״ע בזה.
תשובה מומלץ לעיין בנוסחאות ישנות.
***
מק"ט התשובה הוא: 119119 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119119